6.27 משיב כהלכה - בהעלתך תשפ"ו

1) אני כותב מאמרים בענייני תורה ואני מקבל תשלום לפי השעות שאני משקיע. יוצא שחלק מהמחקר אני עושה בשבת. האם רשאי אני לרשום שעות אלה לקבל עליהם תשלום? [1] 2) פתח ודלת שאין משתמשים בו כלל, והא סתום ע"י ארון, האם חייב במזוזה?[2] 3) בפסוק "לא יכבה בלילה נרה" (סוף משלי), הבי"ת של 'בלילה' דגושה או רפוי'?[3] 4) יש לי השקעות שיוצרות רווחים. מתי עלי להפריש מעשר? [4] 5) תיקון לסיפור אודות המנין בזמנו בליל שבת בלאנג ביטש: [5] ________________________________________ [1] ראה שמירת שבת כהלכתה פכ"ח סס"ד שכאשר העבודה הוא חלק מהתחייבות רחבה, זה נקרא 'הבלעה' ומותר לקבל תשלום לשעות השבת. וכן יש להבין בשוע"ר סי' שו ס"ט. [2] ביו"ד סי' רפו סי"ז מבואר שפתח שאין רגילים בו פטור ממזוזה. וראה פתחי שערים יו"ד סי' רפו סי"ז; שכל טוב יו"ד שם ס"ק רמד. ואע"פ שכלי המכיל מ' סאה נחשב כבנין, אבל לא שמענו שלהזיז כלי זה ייחשב כסתירה. בדיני ממונות, העובדא שלא פרץ את הפצימין מראה שעדיין במחשבתו לחזור ולפתוח הסתימה. וכן מצינו לענין התופר כנף הטלית, שלא נפטרה מן הציצית, מטעם הנ"ל. [3] בכמה ספרים היא דגושה, הגם שהיא סמוכה לה"א של "יכבה", בגלל הטיפחא שהוא טעם מפסיק. ברם בטעמי אמ"ת זו טרחא שהוא טעם מחבר. [4] נראה שבכל שנה כשרואה כמה רבית הרויח בשנה זו, יפריש 10% למעשר – ראה ס' צדקה ומשפט פ"ה ס"ו. [5] הנין של הרב נעמצאוו כתב אלי לומר שרעיון איחור קב"ש מאוחר הי' זה על דעת הסבא עצמו, לא שכ"ק אדמו"ר זי"ע ביקש הדבר ממנו.