41 - דוד נוהג בתבונה

ניצחונו של דוד על גוליית היה נקודת מפנה בחייו. הוא לא חזר עוד לרעות את צאן אביו. שאול המלך לקח אותו לארמונו ומינה אותו למפקד על חייליו. דוד היה חכם ואמיץ בצבא, כפי שהיה כשנלחם בגוליית. עד מהרה הוא היה לשר אלף. כולם אהבו אותו, גם בחצר המלכות וגם בצבא. רוחו הטובה של דוד שבתה את לבבות האנשים שסביבו. יום אחד חזר דוד ממלחמה גדולה בפלשתים. נשות ישראל יצאו לקבל את פניו במחול, בשירה ובנגינה, ופיזמו: "שאול היכה באלפיו, ודוד היכה ברבבותיו!" שאול כעס מאוד וקינא. הוא תיאר לעצמו את דוד לוקח מידיו את המלכות, וענן כבד של דיכאון וכובד רבץ עליו. עד אז, נהג דוד לנגן עבורו בנבל ולשיר עבורו כשהיה מוטרד, כדי להרגיעו. הפעם, שאול נתקף טירוף עד כדי כך שלא היה מוכן לשמוע את קולו של דוד. הוא השליך עליו את חניתו פעמיים. בכל פעם הצליח דוד לחמוק מהחנית, וזו היכתה בקיר. שאול החליט לשלוח את דוד למשימה מסוכנת בקרב, בתקווה שהפלשתים יהרגו אותו. "אם תילחם עבורי נגד הפלשתים, אתן לך לשאת את בתי הבכורה מירב", אמר לו. שאול לא קיים את הבטחתו ונתן את מירב לאיש אחר. שאול גילה שבתו הצעירה, מיכל, מאוהבת בדוד. הוא הבטיח לדוד שייתן לו אותה לאישה, אם יהרוג מאה פלשתים. שוב הוא קיווה שהם יהרגו אותו, אבל דוד ניצח שוב, ואהדת העם כלפיו הלכה וגברה. שמואל א' פרק י"ח פסוקים 5 עד 30 ====================================== סיפור זה הוא חלק מהספר "101 סיפורים נבחרים מכתבי הקודש" של אורה מילר. תרגום לעברית: מרים גבעוני. הוצאת החברה לכתבי הקודש בישראל. לרכישת הספר: http://biblesocietyinisrael.com/catal...