42 - דוד ויהונתן

שאול ידע שדוד כבש את לב העם, ולכן ביקש מעבדיו ומבנו יהונתן לעזור לו להיפטר מדוד. יהונתן אהב את דוד מאוד, בגלל אומץ לבו ואופיו האצילי. יום אחד יצאו יהונתן ודוד לשדה. יהונתן פשט את גלימתו, את חרבו ואת קשתו, ונתן אותם באהבה רבה לדוד. העובדה שאביו כל כך שנא את דוד העציבה אותו מאוד. בכל זאת, נראה היה לפעמים ששאול כן מחבב את דוד, ולכן יהונתן ודוד החליטו לבחון אותו. הם ידעו ששאול מצפה שדוד יגיע לסעודה. "אל תבוא לשולחן המלך כמה ימים, ואראה כיצד הוא יגיב" אמר יהונתן. "אחרי שלושה ימים אשוב לכאן עם החץ והקשת. אשלח נער קטן למקום המחבוא שלך ואירה שלושה חצים. אם אומר לו: 'רוץ, מצא את החצים, הם לידך', סימן שאתה יכול לצאת מהמחבוא שלך ללא פחד. אם אומר לו: 'החצים רחוקים ממך מאוד', תבין שחייך בסכנה, ושעליך להסתתר מהמלך". יהונתן ודוד הבטיחו זה לזה שהם, ילדיהם ונכדיהם יהיו ידידים לעולם. יום הסעודה הגיע, ושאול שאל את יהונתן: "מדוע דוד איננו כאן?" יהונתן התחיל לתרץ תירוצים, אבל שאול התרתח והתמלא חימה עד כדי כך שהוא השליך את חניתו לכיוון בנו. ביום המחרת ירה יהונתן את החצים כמתוכנן. "החצים רחוקים ממך", צעק אל הנער שהיה אתו. "רוץ, מצא אותם". אחרי שהנער רץ לחפש אותם, דוד יצא ממקום המחבוא ורץ אל יהונתן. הם נפלו זה בזרועות זה, נשקו זה לזה ובכו יחד. דוד ידע לבטח שעליו לעזוב את ביתו, את אשתו, את משפחתו ואת ידידיו, כדי להסתתר משאול שיצא מדעתו. יהונתן חזר לבית אביו, ודוד חיפש מקום מחבוא בטוח. שמואל א' פרק י"חפסוקים 1-4; ופרקים י"ט – כ' ====================================== סיפור זה הוא חלק מהספר "101 סיפורים נבחרים מכתבי הקודש" של אורה מילר. תרגום לעברית: מרים גבעוני. הוצאת החברה לכתבי הקודש בישראל. לרכישת הספר: http://biblesocietyinisrael.com/catal...