43 - שלמה המלך

שאול מעולם לא הצליח לפגוע בדוד, מכיוון שאלוהים הגן עליו. אחר כך שאול מת ודוד היה למלך. הוא מלך על ישראל בתבונה במשך ארבעים שנה. "דוד הוא איש כלבבי", אמר אלוהים. חייו של דוד הוכיחו שמילים אלה נכונות, מכיוון שהוא תמיד אהב את אלוהים. כמובן שגם אלוהים אהב תמיד את דוד. שלמה, בנו הצעיר של דוד, היה בערך בן עשרים שנה כשמלך על ישראל. שלמה היה ירא אלוהים והקפיד להתרחק מהרע. הוא התפלל וביקש מאלוהים חוכמה כדי לשלוט בעם בתבונה. אלוהים כיבד את בקשתו. כנותו של שלמה מצאה חן בעיני אלוהים. עד מהרה ניצב שלמה בשעת מבחן. שתי נשים באו אליו עם התינוקות שלהן. תינוק אחד היה מת והשני חי. שתי האימהות אמרו שהתינוק החי שלהן. אחת מהן אמרה: "התינוק של האישה הזו מת בלילה, מכיוון שהיא שכבה עליו. אחר כך היא הניחה אותו לידי בשעה שישנתי, ולקחה את התינוק שלי". והאישה השנייה אמרה: "לא נכון! התינוק המת שייך לה והחי – לי". המלך הצעיר הקשיב לשתיהן. "הביאו לי חרב", ציווה, ומשרתיו הביאו לו חרב. "חיתכו לשניים את הילד החי, ותנו לכל אישה חצי". "לא, אדוני המלך, אל תעשה את זה!", זעקה לפתע אחת הנשים. "תן לה את התינוק החי, אבל אל תהרוג אותו!" "בסדר, חתוך אותו לשניים. כך הוא לא יהיה, לא לה ולא לי!", אמרה השנייה. "תנו את התינוק החי לאישה שריחמה עליו", ציווה שאול. "זוהי אמו". בני ישראל שמעו על חכמתו של המלך הצעיר ונדהמו. הם הבינו שאלוהים באמת נתן לו חוכמה ובינה. מלכים א' פרקים א' –ג' ====================================== סיפור זה הוא חלק מהספר "101 סיפורים נבחרים מכתבי הקודש" של אורה מילר. תרגום לעברית: מרים גבעוני. הוצאת החברה לכתבי הקודש בישראל. לרכישת הספר: http://biblesocietyinisrael.com/catal...