תרופות לאפילפסיה - מה צריך לדעת על טיפול התרופתי

מהו מנגנון הפעולה של תרופות לאפילפסיה? איך מתאימים את הטיפול לחולה? כמה זמן צריך לקחת תרופות אנטי-אפילפטיות, ואיך מתמודדים עם תופעות לוואי? ראיון עם פרופסור אורי קרמר לכתבה באתר: https://lifeandepilepsy.co.il/antiepi... להזמנת הספר אפילפסיה בילדים מא' עד ת' של פרופסור אורי קרמר https://lifeandepilepsy.co.il/epileps... תרופות אנטי-אפילפטיות הן תרופות המיועדות לטיפול באפילפסיה. מטרתן היא למנוע היווצרות של התקפים אפילפטיים. מתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת הוכנסו לשימוש כ-20 תרופות אנטי-אפילפטיות חדשות. התרופות לאפילפסיה אשר נמצאות בשימוש כיום מבוססות על 7 מנגנונים שונים, וחלקן נותנות מענה לכמה מנגנונים במקביל. מהי היעילות של תרופות נגד אפילפסיה? לפי הסטטיסטיקה, כ-70% מהחולים יוכלו להגיע לחופש מהתקפים בעזרת תרופות נוגדות פרכוסים. למרות המגוון הגדול של התרופות הקיימות, כ-30% הנותרים ימשיכו לסבול מהתקפים, למרות הטיפול התרופתי, ולהם אפשר להציע אופציות טיפוליות אחרות. יעילות רוב התרופות לאפילפסיה הניתנות כתרופה ראשונה למחלה מוקדית היא כ-50%, ולאפילפסיה כללית – כ-60%. אם התרופה הראשונה לא עוזרת לשליטה בהתקפים אפילפטיים, לתרופה שנייה כלשהי סיכויי הצלחה של 15-10 אחוזים. אחרי כישלון התרופה השנייה, הסיכוי להצלחת תרופה נוספת, עם כל הארסנל המצוי, נמוך ומגיע לכ-10%, לאחר ניסיונות רבים בשילובים שונים. מצב זה נקרא אפילפסיה עמידה לטיפול. איך בוחרים באילו תרופות אנטי-אפילפטיות להתחיל את הטיפול? קיימים כמה עקרונות מנחים בבחירת התרופה הראשונה, וההחלטה היא שילוב מושכל של העקרונות האלה, הכוללים: יעילות בסוגי אפילפסיה ייחודיים, קצב עליית המינון הנדרש, תופעות הלוואי וסוגי אפילפסיה מיוחדים. יש כמה צורות מתן של תרופות לאפילפסיה. בדרך כלל, לילדים קטנים התרופה ניתנת בסירופ או באבקה, ולילדים גדולים יותר ולחולים מבוגרים – בכדורים. כמו כן, יש תרופות שאפשר לקחת אותן רק פעם ביום, במקום פעמיים ביום ברוב התרופות. במקרים של פרכוסים אפילפטיים תכופים, המטרה היא להגיע למינון הטיפולי כמה שיותר מהר, כדי להפסיקם. יש תרופות נגד אפילפסיה שאפשר לתת אותן גם דרך פומית (דרך הפה) וגם בהעמסה (מתן התרופה דרך הווריד), כדי להגיע לרמת תרופה בדם בתוך 30-15 דקות, ולא בתוך כמה שבועות, כמו בנטילה פומית. רשימת תרופות לאפילפסיה: החומרים הפעילים והשמות המסחריים אוקסקרבזפין - טרילפטין, טרילפטל, טרקספין אתוסוקסימיד - זרונטין, פטינימיד בריברצטאם - בריביאקט ויגבטרין - סבריל זוניסאמיד - זונגראן חומצה ולפרואית - דפקין, דפלפט, ולפורל טופירמאט - טופמקס, טופיטרים לבטיראצטם - לבטרים, קפרה למותריג'ין - למיקטל, למודקס, למוג'ין לקוסאמיד - וימפט סולתיאם - אוספולוט סטיריפנטול - דיאקומיט סטרואידים - מטיקורטן, פרדניזון, פרדניזולון, ACTH פלבמאט - פלבטול פנוברביטל, פרימידון - לומינל פניטואין - דילנטין, אפנוטין פרמפאנל - פייקומפה קארבאמזפין - טגרטול, טריל, טימוניל קלונאזפאם - קלונקס, ריבוטריל רופינאמיד - אינובלון תופעות לוואי של תרופות נגד אפילפסיה - לכל התרופות האנטי-אפילפטיות, כמו לתרופות האחרות, יש תופעות לוואי. חלקן מזעריות, חלקן מורגשות יותר וחלקן בלתי נסבלות, במקרים מסוימים. בדרך כלל, נתקלים בתופעות לוואי בשני מצבים: 1. כאשר מעלים מהר מדי את מינון התרופה עלולות להופיע תופעות לוואי האופייניות לעלייה מהירה של רמת החומר הפעיל של התרופה בדם. אחת מהתופעות היא כפל ראייה. תופעות נוספות הן חוסר יציבות וריצוד של העיניים (ניסטגמוס). תופעות הלוואי האלו מופיעות גם כאשר עוברים את המינון המקסימלי המתאים לאותו חולה. 2. הופעת תופעות לוואי שהן שכיחות וספציפיות לאותה תרופה. כל תרופה מגיעה עם רשימה ארוכה של תופעות לוואי אפשריות, שאותן החברה המייצרת מצינת בעלון לצרכן. כמה זמן צריך לקחת תרופות לאפילפסיה, ומתי אפשר להפסיק את הטיפול? בדרך כלל, במקרה של טיפול תרופתי מוצלח, מפסיקים לקחת תרופות נגד פרכוסים בתום שנתיים מסיום ההתקפים. כמובן קיימת סכנה סטטיסטית שההתקפים יחזרו לאחר הפסקת הטיפול.