החיוך-( מתפתל משעול הפרא) ישראל יצחקי

מילים דב ומאיר נוי.לחן - ניקיטה בוגוסלבסקי מתפתל משעול הפרא בין ההרים מתקדמת בו דומם פלוגת פרשים במורד השביל ניצבת נערה, זהב צמתה תכלת עינה, וחיוך על שיפתותיה נחמד ותנפנף ביד. אז נשא קציננו בגאווה את הקול: "חבריא, הפנו מבט אלי המשעול! שימו את ליבכם אל הנערה - זהב צמתה, תכלת עינה. שגיבור אני הכירה מייד, ולי חיוכה נועד". צחוק אדיר רעם. דומם המשכתי דרכי; כי אדע: לב נערה הוא עם טוראי, ואין כל ספק שזאת הנערה; זהב צמתה, תכלת עינה ראתה את שפמי המורד ולי חיוכה נועד. מתפתל משעול הפרא בין ההרים והתקדמו בו בינתיים הפרשים. והרחק, הרחק ניצבת נערה, זהב צמתה, תכלת עינה, וחיוך על שיפתותיה נחמד ותנפנף ביד.