שׁוֹפְטִים ו–ז · גִּדְעוֹן בֶּן־יוֹאָשׁ

גִּדְעוֹן בֶּן־יוֹאָשׁ The Re-established Altar · The Channel of the Few Gideon — “Go in this strength of yours and save Israel” · Judges 6:1–7:25 להפיל את ה“בעל” האישי — מדי יום. בקריאת שמע שעל המיטה, כמנהג חלב, בכל ערב לתת שם לאליל־האגו האחד — כבוד, תאווה או כעס — ולהפיל אותו בפנימיות, כשם שגדעון כרת את האשרה. כוונה על פי החיד״א לשופטים ו׳:כ״ה: לא לקדש רק איבר אחד, אלא את הכלי כולו על ידי הרצון למסירות ולהקרבה. לייסד את היום על אמונה ולא על כוחי ועוצם ידי. לפני משימה שבה האדם נוטה להישען על כוחו שלו, יאמר בלבו: “לֹא יָדִי הוֹשִׁיעָה לִּי”, על פי ז׳:ב׳ והחיד״א. כמו שלוש מאות הלוחמים — מעטים ומזוככים — ההצלחה היא מאת ה׳, ולא מידי. להכין את הכלי — דקת התבודדות. לפני התפילה לקבוע דקה שקטה של יישוב הדעת, שבה האדם מתנתק מטרדותיו; כשם שהמלאך המתין עד שגדעון יתכנס בדעתו, על פי האלשיך לו׳:י״א: אין נבואה שורה על האדם כשהוא נתון בדחק. כוונה: לטהר את הכלי, כדי שרוח ה׳ תוכל ללבוש אותו; על פי החיד״א לו׳:ל״ד. לתרגל ענווה בפועל. לוותר במודע על כבוד או שבח שאינם מוכרחים, או לתת קדימות למי שנחשב קטן יותר — ברוח “אָנֹכִי הַצָּעִיר” ו׳:ט״ו, ועל פי סולם הרמח״ל במסילת ישרים, מידת הענווה, שממנה הענווה מובילה לקדושה. לשאת את התשובה מן היראה אל האהבה. כאשר אדם בא למצווה מתוך יראה — מפחד הפסד או עונש — עליו להכיר בכך שגם זה נחשב, על פי האלשיך לו׳:ז׳–ח׳, בזכות קבלת התוכחה; אך היום עליו לעשות במודע מצווה אחת מתוך אהבה, ולא מתוך פחד. מעשה של “ה׳ שלום”. להקים מזבח קטן של שלום: להשכין שלום במריבה או לחזק שלום בית. כוונה על פי החיד״א לשם המזבח: שני מיני שלום כאחד — רחמים על הכלל, ושלום אישי עם הזולת. ערנות של ביעור — מדי שבוע. פעם בשבוע, כמנהג ספרדי של חשבון נפש בערב שבת, לבדוק איזו “אשרה” נסתרת עומדת בתוך הבית — הרגל שהפך לאליל — ולעשות צעד מעשי אחד לעקירתה, על פי הרמב״ם, הלכות עבודה זרה, בעניין החובה לבער עבודה זרה וכל אביזריה.