מה זו אפילפסיה - ראיון עם פרופסור אורי קרמר

מה זה אפילפסיה? מהן הסיבות למחלת הנפילה, ואיך מטפלים בהתקפים אפילפטיים? לשאלותכם עונה אפילפטילוג פרופסור אורי קרמר אפילפסיה היא מחלה של המוח, המתאפיינת בנטייה לייצר התקפים אפילפטיים – שינויי התנהגות זמניים (בדרך כלל עד 2 דקות) מסוגים שונים. המחלה נקראת בעברית "מחלת הנפילה" או "כפיון". לכתבה באתר: https://lifeandepilepsy.co.il/what-is... להזמנת הספר אפילפסיה בילדים מא' עד ת' של פרופסור אורי קרמר https://lifeandepilepsy.co.il/epileps... אפשר לחלות באפילפסיה בכל גיל. שכיחות ההתחלה הגבוהה ביותר היא בשנים הראשונות לחיים (ובמיוחד בשנת החיים הראשונה), וכן בגיל מבוגר, מעל 65 שנים. ילדים או מבוגרים מוגדרים כחולי אפילפסיה אם הם חווים לפחות שני התקפים ללא טריגר ברור להתקף (ללא סיבה או אירוע מסוים), כגון: שינוי בריכוז המלחים בדם, דלקת זיהומית של המוח או סיבה מאובחנת אחרת. בשנים האחרונות ההגדרה הורחבה: אדם מוגדר כחולה אפילפסיה אם עבר לפחות התקף אחד, ויש לו סיכוי גבוה להופעת התקפים אפילפטיים נוספים, כגון: נוכחות פעילות אפילפטית בתרשים אלקטרואנצפלוגרם (EEG). ממצא בבדיקה גופנית של החולה או בתהודה מגנטית של המוח (MRI), כמו מום מבני או גידול מוחי, שמוכר כמגביר סיכון להיווצרות התקפים. מהן הסיבות לאפילפסיה? הסיבות למחלה משתנות עם הגיל. כמו כן, במקרים רבים אין אפשרות לקבוע את הסיבה להופעת המחלה. בגיל הינקות והילדות המוקדמת הגורמים העיקריים לכפיון הם חוסר חמצן בלידה, דימום מוחי או מום מוחי מולד, זיהום של רקמת המוח, מחלות גנטיות, נוירוקוטנאיות או מטבוליות. בגילאי הגן ושנות ביה"ס המוקדמות הסיבות העיקריות הינן תסמונות אפילפטיות תורשתיות. לאחר גיל ההתבגרות, הסיבות העיקריות הן פציעת ראש חודרת, הגורמת לצלקת ברקמת המוח, אנומליה של כלי הדם במוח או גידול. בחולים מבוגרים הסיבה העיקרית היא אוטמים קטנים ברקמת המוח. קיימות כמה שיטות טיפול שעוזרות לשלוט בהתקפים אפילפטיים: טיפול תרופתי באפילפסיה נכון להיום קיימות יותר מ-20 תרופות אנטי-אפילפטיות, והיעילות של כולן, ישנות כחדשות, די דומה. בעזרת הטיפול התרופתי אפשר לשלוט בהתקפים באופן מלא אצל 7 מתוך 10 חולי אפילפסיה (70% מחולי האפילפסיה). ניתוחי אפילפסיה במקרים של אפילפסיה עמידה לטיפול, כאשר 2 או יותר מהתרופות לא הביאו לחופש מהתקפים, שוקלים אופציות טיפוליות אחרות, וביניהן ניתוח. אם הרופא המטפל חושב שניתוח יכול לעזור, מתחיל תהליך מורכב של הערכה קדם-ניתוחית, הכוללת הדמיה מתקדמת וניטור וידאו-EEG, שבמהלכו בודקים את סיכויי ההצלחה ומחליטים אם אפשר להתקדם בתהליך. אופציות ניתוחיות נוספות – השתלת קוצב של העצב התועה (או מכשירי סטימולציה מוחית אחרים, כגון גירוי עמוק למוח, Deep Brain Stimulation, או גירוי ממוקם לאזור תחילת הפרכוס, Responsive Neuro Stimulation). דיאטה קטוגנית (בילדים) ודיאטת אטקינס (במבוגרים) אלו שיטות תזונה מיוחדות שהוכחו כיעילות בהפחתת כמות ההתקפים האפילפטיים ועוצמתם, והן מומלצות כתוספת לטיפול התרופתי. הטיפול דורש מעקב וליווי צמוד של מומחים לדיאטה, ושמירה קפדנית על התזונה. טיפול בקנאביס רפואי טיפול באפילפסיה בעזרת קנאביס רפואי מאושר ביותר מ-40 מדינות בעולם, וביניהן ישראל. לפי מחקרים רבים, מרכיב ה-CBD שנמצא בצמח הקנאביס עוזר להפחית את כמות ההתקפים האפילפטיים ואת עוצמתם, גם בילדים וגם בחולי אפילפסיה מבוגרים. לסיכום אפילפסיה משפיעה על כל תחומי חייו של החולה. מדובר במחלה לא צפויה הפוגעת באיכות החיים, ויוצרת מצב של דריכות נפשית מתמדת, עקב הציפייה הבלתי פוסקת להתקף חדש, וכן הרגשה של מצוקה ושל חוסר אונים. חשוב ללמוד על המחלה כדי להתמודד איתה טוב יותר. חשוב לקבל את כל המידע הרלוונטי מהנוירולוג, ולקיים תקשורת עם הרופא, מעבר לזימוני המעקב למרפאה, כדי לאפשר תגובה הולמת במקרי החמרה, תופעות לוואי מציקות, הגבלות בלתי מוצדקות ונושאים נוספים.