the morning incense offering in the Heichal — הַקְטָרַת קְטֹרֶת שֶׁל שַׁחַר

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לִפְנֵי יְיָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַבֵּל רֵיחַ הַקְּטֹרֶת בְּרָצוֹן מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם. תְּשׁוּבַת הָעָם בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד — — — Sod HaSod · The Secret of the Eleven Spices On the golden incense altar · Eleven spices · In the Heichal, before the Menorah. הזוהר (ג׳:רכ״ד ע״א–ע״ב) מלמד: כָּל מַאן דְּאִסְתַּכַּל בִּקְטֹרֶת בְּכָל יוֹמָא — נִצּוֹל מִכָּל נִזְקֵי הָעוֹלָם — כל מי שמתבונן בקטורת בכל יום, נשמר מכל נזקי העולם. הרש״ש (נהר שלום, דרוש הקטורת) רואה בקטורת את עבודת ספירת כתר — המדרגה העליונה ביותר של העבודה. אף שזריקת הדם (שיר ח׳) אף היא שייכת לכתר, ההבדל ביניהן עמוק: הזריקה היא כתר הגבורה — דין, כפרה וסליחה; ואילו הקטורת היא כתר העונג — ריח ניחוח, רצון, ואהבה חופשית. אחד־עשר הסממנים (משנה כריתות א׳:א׳) הם על פי הקבלה עשר הספירות בתוספת דעת — או עשר הספירות בתוספת רכיב חיצוני (החלבנה, שריחה רע כשהיא לבדה, אך בצירוף לכלל היא נושאת את הריח; ובמסורת הספרדית היא מתפרשת כצירוף פושעי ישראל אל הכלל, כפי שמלמד פיטום הקטורת בתלמוד כריתות ו׳ ע״א). הבן איש חי (שנה ראשונה, ויקהל) מדייק את המנהג הספרדי היומי: ראוי לומר פיטום הקטורת פעמיים ביום — בבוקר ובאחר הצהריים — מתוך כוונה אל אחד־עשר הסממנים ואל מקביליהם הקבליים. התלמוד יומא מ״ז ע״א מתאר את הכהן הנכנס כאדם היחיד בהיכל — אפילו המלאכים נסוגים, מפני שהשכינה מתעבה מעל מזבח הזהב בשעת הקטורת. הרמח״ל (משכני עליון, שער הקטורת) מלמד: הקטורת היא הקרבן היחיד שאינו מובא על חטא, אלא על קשר טהור בלבד — ולכן היא העבודה הגבוהה ביותר, למעלה מן העולה והשלמים. פעולה מעשית: כיום חיה עבודת הקטורת בהמשך אמירת פיטום הקטורת בכל יום — ובמנהג הספרדים פעמיים ביום, בשחרית ובמנחה. תיקון: לומר בבוקר ובאחר הצהריים את פיטום הקטורת לאט, תוך הזכרת אחד־עשר הסממנים אחד לאחד, ולהחזיק במשך כשתי שניות את זיקתו של כל אחד מהם לספירה אחת. במנהג הספרדים: לפני פיטום הקטורת להחזיק את הידיים קלות מעל קערה פתוחה — כסמל לקבלת הקטורת. מי שעושה זאת פעם ביום בכוונה, שומר על ביתו מפני נזקים (זוהר). תיקון שני: פעם ביום לשאוף במודע ריח טוב — ובמסורת הספרדית מברכים ברכה על הריח כזיכרון לקטורת (ברכות מ״ג ע״ב; בן איש חי, שנה ראשונה, ויקהל, סעיף ג׳).