תרגום יונתן בן עוזיאל - אני חבצלת השרון, שיר השירים נוסח תימן - ישראל אושרי

א אני חבצלת השרון, שושנת העמקים. ב כשושנה בין החוחים, כן רעייתי בין הבנות. ג כתפוח בעצי היער, כן דודי בין הבנים; בצילו חימדתי וישבתי, ופרייו מתוק לחיכי. ד הביאני אל-בית היין, ודגלו עליי אהבה. ה סמכוני, באשישות--רפדוני, בתפוחים: כי-חולת אהבה, אני. ו שמאלו תחת לראשי, וימינו תחבקני. ז השבעתי אתכם בנות ירושלים, בצבאות, או, באיילות השדה: אם-תעירו ואם-תעוררו את-האהבה, עד שתחפץ. ח קול דודי, הנה-זה בא; מדלג, על-ההרים--מקפץ, על-הגבעות. ט דומה דודי לצבי, או לעופר האיילים; הנה-זה עומד, אחר כותלנו--משגיח מן-החלונות, מציץ מן-החרכים. י ענה דודי, ואמר לי: קומי לך רעייתי יפתי, ולכי-לך. יא כי-הנה הסתיו, עבר; הגשם, חלף הלך לו. יב הניצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע; וקול התור, נשמע בארצנו. יג התאנה חנטה פגיה, והגפנים סמדר נתנו ריח; קומי לך רעייתי יפתי, ולכי-לך. יד יונתי בחגווי הסלע, בסתר המדרגה, הראיני את-מראייך, השמיעיני את-קולך: כי-קולך ערב, ומראך נאוה. טו אחזו-לנו, שועלים--שועלים קטנים, מחבלים כרמים; וכרמינו, סמדר. טז דודי לי ואני לו, הרועה בשושנים. יז עד שיפוח היום, ונסו הצללים: סוב דמה-לך דודי לצבי, או לעופר האיילים--על-הרי בתר.