שיר עד - שיר המים (שיר לנגב) - מילים: אברהם שלונסקי | לחן: א. א. בוסקוביץ | שירה: חבורת רננים, 1975

🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה.    / שירעד   מילים: אברהם שלונסקי (1973-1900) | לחן: אלכסנדר אוריה בוסקוביץ (1964-1907) | עיבוד: גיל אלדמע (2014-1928) | שירה: חבורת רננים - Renanim Choir | השיר "שיר המים" ("Shir HaMayim") ("The Water Song") מוכר גם בשמות "שיר לנגב", "שיר הנגב", "השמעת איך בנגב" ( - על-פי שורת הפתיחה שלו). השיר חובר (מילים ולחן) ב-1944 למחזה-קומדיה "בנים לגבולם", מאת הסופר אשר ביילין, שהעלה תיאטרון "הבימה". הצגת הבכורה התקיימה ב-24.12.1944. את כותרתו המקורית - "שיר המים" - העניק לו מחברו, אברהם שלונסקי. את שירי המחזה הלחין אלכסנדר אוריה בוסקוביץ. הוא גם זה שהעניק ל"שיר המים" את השם "שיר לנגב". השיר מבטא את הכמיהה למים בנגב: "בקום מדינת-ישראל היו העיניים נשואות אל הנגב. חבל-ארץ נרחב זה נועד להיות העתודה להתיישבות החדשה. אך אל בשורת המרחבים נצטרפה זעקת הציה, שערגה לטיפת מים. אפורים ונוגים היו שדות הנגב בקיץ, כורעים תתת כובד החום ... עם עליית הקיבוצים והמושבים על הקרקע בנגב ובלכיש שוותה לכמיהה למים משמעות כלכלית. במים תלו המתיישבים ראשית תקווה ואחרית תקווה. המים לנגב היו לחזון ולסיסמה. על מצוקת המים כתבו העיתונים, שרו משוררים. הכמיהה למים היתה נושא לזמר, שהושר בהתפעמות כשמזמריו ושומעיו מזדהים עמו מוחשית, כאילו מפי שפתי האדמה הצחיחה עצמה בוקעות מילות השיר: 'השמעת איך בנגב ...' ..." (על המשמר, 30.4.1968). השיר, בלחנו המדברי הקצוב של בוסקוביץ, פרץ את גבולות המחזה. הוא נפוץ ביישוב, והיה לשיר הדגל של ההתיישבות העברית בנגב בעשור של 1940. לשיר חוברו לחנים נוספים, ע"י ורדינה שלונסקי (1990-1905) ופאול רפאל שטֶרק (1980-1904). ורדינה שלונסקי הלחינה את השיר, ככל הנראה ב-1945. לחנהּ מדגיש את טפטוף המים והגשם. ב-3.12.1948 נדפס השיר, תחת הכותרת "שיר לנגב", בעיתון "הדאר", עם מספר שינויי נוסח: השמעת איך בנגב/ארץ מול שמים/מתפללת רגב-רגב:/תנו לנו מים! מים, מים! תנו מים!/כי צמאנו מים!/כי צמאנו - מי ישקנו,/מי יתננו מים! כי צמאת, גם קיווית,/נגב, שנות אלפיים,/עוד נַשקך ושתיך,/עוד נַשקך מים! מים, מים! תנו מים!/כי צמאנו מים!/כי צמאנו - מי ישקנו,/מי יתננו מים! עוד נַשקך, עוד נבנך,/נגב, ונבנית!/ תמול שאלנו עוד: איֶּך?/והיום נגלית! מים, מים! תנו מים!/כי צמאנו מים!/כי צמאנו - מי ישקנו,/מי יתננו מים! עוד על השיר, להלן מאת פרופ' חגית הלפרין (מאתר האינטרנט "אברהם שלונסקי - חייו ויצירתו"): המחזה "בנים לגבולם" עוסק בהווי הארץ ישראלי של אותן שנים, ומספר על משפחה יהודית מאמריקה המגיעה לבקר בארץ ובוחנת את החיים כאן. מתוארים בו הקשיים הרבים שבהם נתקלים המתיישבים והאופן שבו הם מצליחים להתגבר עליהם. בסוף המחזה מחליטה המשפחה להשתקע בקיבוץ. בין השאר מספר המחזה גם על מציאת מים באחד היישובים, ולכאן מתקשר "שיר המים" במחזה. משתקפת בו ראשית ההתיישבות בנגב. לפי "הספר הלבן" שפרסמו הבריטים ב-1939 נאסרה רכישת קרקעות בידי יהודים בחלקים מהנגב. בחלקים אחרים הייתה הרכישה טעונה אישור של הנציב העליון. אך היהודים לא ויתרו ורכשו קרקעות בדרכים שונות, בעיקר בתיווך ערבים. ביולי 1939 נוסד הקיבוץ הראשון, "נגבה", ולאחריו קמו קיבוצים נוספים. עד 1944, שנת כתיבת המחזה והשיר, כבר קמו בנגב 8 יישובים ו-3 נקודות תצפית. בעיית המים לשתייה ולהשקיה הייתה אחת הבעיות הקשות של המתיישבים, וב-1944 החלו קידוחים לחיפוש מים וניסיונות לאגור מי גשמים ושיטפונות. שירו של שלונסקי נותן ביטוי לחזון ההתיישבות בנגב. שורות אלה מהדהדות את נבואת הנחמה של הנביא ירמיהו (ל"א, ג'- ה'): "עוד אבנך ונבנית, בתולת ישראל ...". השיר פורסם בכותרת "שיר לנגב (שיר המים)" ב"שירו שיר - שירים חדשים לזמרה בציבור ולמקהלה" מסודרים בידי משה ברונזפט, קריית ספר ירושלים תש"ו, עמ' 12. ב-1947 כששלונסקי פרסם את ספרו "על מלאת" הוא לא כלל בו את השיר, שכן ראה בו פזמון ולא "שיר קאנוני". אך שלונסקי כלל אותו בספר "שירים", כרך ב', שראה אור ב-1954, כחלק מ"שני ניגונים": "זמר" (לא אורחת גמלים") ו"שיר המים" ("השמעת איך בנגב"), שנוספו לספר "על מלאת". המסאי ומבקר הספרות, מרדכי שלו, כתב בשנת תש"ח, בהשראת "שיר המים", שיר שכותרתו: "יש עוד שיר אחר בנגב". בשיר מתוארת חמדנות הבריטים המבקשים לגזול את אוצרות הטבע שבנגב. הם קודחים באדמת הנגב כדי למצוא נפט, אך מהתהום עלו מים ונפט אין. את השיר סיכם מרדכי שלו במילים: השמעת איך בנגב / אדמה נאבקת? / איך על דם טורפים כל רגב / מאדמה מוצקת? (גרשון סתיו: "בטורים גבוהים: קרב החרוזים בין נתן אלתרמן למרדכי שלו". האומה, ת"א, 1.2.2021). השיר, המובא כאן מפי חבורת רננים, הוקלט ב-9.1975 על-ידי קול ישראל, ב"בית המורה" בתל-אביב. ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "אברהם שלונסקי" ו"שירי מקומות", מפי: • יפה ירקוני - בלחן א.א.בוסקוביץ. • קול ציון לגולה - בלחן א.א.בוסקוביץ. • שרה פיינשטיין - בלחן א.א. בוסקוביץ. • יוספה שוקן - בלחן ורדינה שלונסקי. • קול ציון לגולה - בלחן פאול רפאל שטרק. התווים שבסרטון: "רון - דפרון ד'". השמעת איך בנגב ארץ מול שמיים מתפללת רגב-רגב: הבו לנו מים! מים, מים! הבו מים! כי צמאנו מים! כי צמאנו - מי ירוונו, מי יתננו מים! כי צמאת, גם קיווית, רגב-רגבותיים, עוד נרווך ורוויתָ, עוד נרווך מים! מים, מים! הבו מים... עוד נרווך, עוד נבנך, נגב, ונבנית! תמול נכספנו עוד: איֶּך? והיום נגלית! מים, מים! הבו מים... מקור הקלטה: הספרייה הלאומית. ועטיפת תקליט: רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.