להקריב את כולי לה' - פנימיות פרשת ויקרא - הרב גוטליב

וְאִם-מִן-הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ מִן-הַכְּשָׂבִים אוֹ מִן-הָעִזִּים, לְעֹלָה--זָכָר תָּמִים, יַקְרִיבֶנּוּ. צאן מלשון יציאה לחוץ. כשאדם יוצא מחוץ לקדושה הוא נמצא בטומאה. מה המשמעות של יציאה מחוץ לקדושה? – שתי אפשרויות, האחת, יש אדם שיוצא מחוץ לקדושה והרצל"ק שולט בו ולא טוב לו במצב זה, הוא מצטער על כך. האפשרות השנייה, יש לפעמים שהיציאה לטומאה טובה לאדם, טוב לו בזה. יציאה זו נקראת יציאה גמורה. מצב זה דומה למצבם של ישראל שאחרי שחרורם משעבוד מצרים ביטאו את רצונם לחזור "לסיר הבשר". על כך נאמר במדרשי חז"ל: הגלות הגדולה ביותר היא כשלאדם טוב בגלות, כי כשלא טוב לו בשעבוד מתחילים להבשיל בתוכו הניצנים של עזיבת הגלות. לעומת זאת כשהגלות היא גמורה, כשטוב לאדם, הכל נעשה מטושטש ומבחינתו הגלות היא הגאולה – ממצב זה קשה לשלוף אותו. ולהפך כשאדם מחוץ לקדושה ונמצא בשליטת הרצל"ק הגשמי ולא טוב לו, מתעורר בו רצון להשתחרר מהגלות, כשמתעוררת אצלו נקודת האמת, היא מפעמת בו למרות שהוא מרגיש תענוגים גדולים מהגשמיות, הוא רוצה להשיג התקדמות ולהיאחז בנצחיות ובה' יתברך, במצב זה האדם צריך להקריב את הכל, לשחוט ולבטל את כל התענוגים הגשמיים לה' יתברך. – זו בחינת מקריבים קורבן צאן. וְאִם-מִן-הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ מִן-הַכְּשָׂבִים אוֹ מִן-הָעִזִּים סוגים שונים של בהמיות זָכָר תָּמִים, יַקְרִיבֶנּוּ –הוא צריך להקריב את המצב הזה, הוא צריך לשחוט את המצב הזה, זה לא קל כי התענוגים הנצחיים דורשים הרבה מאמץ, הם דורשים אמונה והם לא זמינים, לעומתם התענוגים הגשמיים הם כאן על השולחן, קרוב. כשאדם רוצה להתנתק מהם, בוודאי משמיים מכניסים לו עוד יותר תענוג בדבר כדי להקשות על שחיטת הבהמה הזאת. אדם, אם הוא רוצה להתקדם הוא צריך להקריב ולעשות הכל בכוח שהוא למעלה מהדעת. זָכָר תָּמִים, יַקְרִיבֶנּוּ – צריך להקריב בשלמות, תמים זה שלם. הוא צריך להקריב את ההקרבה בשלמות, לא שליש ולא רבע, להקריב הכל, לא להשאיר שני שליש או שלושת רבעים כדי להשתעשע בהם. אם מקריבים צריך להקריב הכל, כי אחרת לא עשינו דבר. וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ, צָפֹנָה--לִפְנֵי יְהוָה – צפון מרמז על קו שמאל, גבורה, וקו ימין בחינת חסד. קו השמאל, הגבורה, מרמז על הרצונות דקבלה של האדם, ככתוב: "מצפון תפתח הרעה", (תחילת ספר ירמיהו). הרעה שבאה לאדם באה מהכלים דקבלה שלו. וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת-דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ-סָבִיב – הדם, אומרים חז"ל, הוא החיים, הדם הוא הנפש צריך לזרוק את הדם על המזבח סביב, לשחוט את הבהמה הזאת, את המצב הזה ואח"כ לזרוק אותו סביב. בברית המילה חותכים את העורלה וזורקים אותה לעפר, גם פה האדם צריך לקחת את החיות שהוא מקבל מהרצונות דקבלה הגשמיים ולזרוק אותם. להגיע לתובנות שכליות ועל ידי המושכלות וההבנות אולי ניתן להגיע גם להרגשה, בעז"ה צריך להגיע למצב שהאדם מואס בזה. מצד אחד האדם רואה עד כמה הרצל"ק שלו נמשך לכל התענוגים הגשמיים, כי זה הטבע שהבורא עשה, הטבע הוא חזק מאוד, ומצד שני הוא יודע שימי שנותינו שבעים שנה וגם להישאר שבעים שנה פה צריך הרבה סיעתא דשמיא. יש כאלה שמסיימים את הקדנציה הרבה יותר מוקדם, החיים קצרים. צריך לנצל את הזמן, כי כשהאדם משתעשע עם התענוגים המגיעים מרצונות דקבלה הגשמיים הוא לא משיג כלום, הוא יוצא מהעולם כמו שהוא בא, ערום. לכן צריך למאוס במצב זה בחינת זריקת הדם. וְנִתַּח אֹתוֹ לִנְתָחָיו, וְאֶת-רֹאשׁוֹ וְאֶת-פִּדְרוֹ; וְעָרַךְ הַכֹּהֵן, אֹתָם, עַל-הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל-הָאֵשׁ, אֲשֶׁר עַל-הַמִּזְבֵּחַ – צריך להקטיר את הכל על המזבח. צריך לשרוף את כל חלקי הבהמה הזאת. וְעָרַךְ הַכֹּהֵן, אֹתָם, עַל-הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל-הָאֵשׁ, אֲשֶׁר עַל-הַמִּזְבֵּחַ – צריך להעביר אש. האש הזאת היא אש ההשתוקקות לה', צריך אדם להשתוקק לה' יתברך. העצים מרמזים על שני סוגי עצים: 'עץ-הדעת' 'ועץ-החיים'. אלו שתי בחינות הקיימות במדרגה דקדושה, 'עץ- החיים' מבחינת החסדים מחזה ולמעלה, 'עץ-הדעת' בחינת חוכמה מחזה ולמטה – מרמז על כך שהאדם צריך להשתמש בכל הכלים שיש לו, הן מבחינת 'עץ-החיים' שהוא בחינת אמונה והן בבחינת 'עץ-הדעת' שהוא ידיעה והרגשה. להשתמש בהם בכדי לשרוף את הרצון הבהמי שלו. וְהַקֶּרֶב וְהַכְּרָעַיִם, יִרְחַץ בַּמָּיִם – קרב וכרעיים מרמזים על הרצונות דקבלה של האדם, הקרביים אלו המעיים המרמזים על רצונות דקבלה, והכרעיים זה הרגלים, מרגלים. הקרב זה כלים דקבלה מבחינת ליבא, הרצל"ק, ואילו הרגלים בחינת מרגלים, בחינת השכל של האדם המרגל להבין כל דבר לפי ההתבוננות והלוגיקה האנושית, הוא מסתכל על חבר וישר מקטלג ומדביק לו סטיגמות לפי ראות עיניו, וגם על פעולות הבורא הוא מסתכל וכבר מדביק תווית שזה כך וזה כך, הפך מהאמונה. את זה יִרְחַץ בַּמָּיִם. "אין מים אלא תורה"- על ידי התורה יכולים לרחוץ את כל הזוהמה, ואח"כ והקריב הכהן את הכל וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה--עֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ, לַיהוָה – צריך להקריב את הכל ולהגיע למצב שמקריבים כדי לעשות נחת רוח לה'. אוהבים את השיעורים שלנו ? תרשמו כמנויים וסמנו לנו לייק , גם זה השפעה ! ----------------------------------------------------------------------- קישורי הצטרפות ומידע שימושי בברכת שלום /https://www.birkatshalom.org/useful-info ----------------------------------------------------------------------- אתם מוזמנים להצטרף לניוזלטר של הרב גוטליב שליט"א ולקבל במייל מאמרים, עדכונים ותכנים יחודיים כל שבוע לקראת שבת הרשמה כאן : https://link.birkatshalom.org/newsletter ניתן להצטרף לקבוצת ווטאספ של בית המדרש בקישור הבא: https://chat.whatsapp.com/CkoaqFH5me1... יום עיון ולימוד לנשים למעוניינות להצטרף בקישור הבא : https://www.birkatshalom.org/women-in...