זכרונות מאתיופיה - קייס מרשה אלמו Kes Mersha Alemu

קייס מרשה אלמו שם האב: אַלְמוּ דניאל. שנת לידה: 1939. מקום לידה: אבאריד, מחוז סמיין. עיסוק מרכזי באתיופיה: קייס. אזור מגורים באתיופיה: דבל, מחוז סמיין. שפת הריאיון: אמהרית. תוכן הריאיון: קייס אלמו מתאר את מבנה המשפחה ומספר כי היה עוזר לסבו קצר הרואי ושומע ממנו סיפורים. הוא מתאר את מקום הולדתו ואת היחסים עם השכנים הנוצרים. הוא מספר על שרשרת הרים על שם משה, אהרון ואברהם אבינו, שהייתה ממוקמת בקרבת הכפר ובה מקומות קדושים שאליהם היו עולים להתפלל ולהירפא מבעיות רפואיות. כשהיה בן שתיים-עשר החל ללמוד בבית ספר אצל קייס סֵנְבטֵה יסאק. מילדות ידע שהוא רוצה להיות קייס ולכן מאוד שמח כאשר אביו שלח אותו ללימודים. הוא מתאר את ההווי והעבודה בבית הספר, ואת מבנה לימודי הדת ולימודי שפת האמהרית ושפת הגעז. כעבור שלוש וחצי שנים עבר לבית ספר של קייסים, בו רק למדו ולא עבדו בנוסף. על מנת להיכנס לבית הספר החדש היה צריך להיטהר ולאכול רק חומוס במשך שבוע. קייס אלמו מספר על טקס הקבלה לבית הספר בו נשחט לכבודו כבש. הוא מתאר כיצד נראה המקום, מה היה ההווי החברתי, מספר על המנהגים המיוחדים ועל אופן לימודי הדת במקום. כמו כן הוא מתאר כיצד בנה מחרשות לשימוש המקום. בתום שבע שנות לימודים חזר לבית הוריו ואביו מצא לו שידוך. הוא מתאר את המנהגים המסורתיים והדתיים בטקס חתונתו. הוא ואשתו בנו בית והחלו לעבד את האדמה כחקלאים, ובמקביל המשיך את לימודי ההסמכה שלו לקייס. לבסוף הוסמך לקייס בטקס חניכה. קייס אלמו מספר על תפקידיו השונים כקייס דוגמת תפילה והספדים במקרה של מוות, ברכות בחגים ובשמחות, תפילות בבית הכנסת, ברכות הזריעה וכדומה. בנוסף הוא מספר על הדרך בה הועברו ידיעות למקומות מרוחקים. לקייס אלמו נולדו שישה ילדים, מתוכם שלושה מתו ממחלות ששמן אנקליז וטיקטיקה. הוא מתאר את התקופה, את התפילות ואת דרכי הטיפול. הקייס מספר על אחותו שהתאלמנה מבעלה ונשארה לבדה עם ארבעת ילדה. היא החליטה שאינה רוצה להתחתן שוב והייתה צריכה ללכת לסמכות הדתית באזורה על מנת לקבל תעודה המעידה על כך שהיא נזירה. תעודה זו נתנה לה את הזכות לסרב למבקשי ידה והקנתה לה הגנה של הקהילה ממקרי אונס וחטיפה של נשים בודדות. תמלול הריאיון: https://drive.google.com/file/d/0B0yt... מילות מפתח: קייס מרשה אלמו, בעלות על אדמה, קורבן השה, היטהרות, לימודים, דוויט, אורית, בית ספר, אמהרית, געז, תפילות, רעב, אלוהים, מקומות קדושים, עשרת הדיברות, קשרה, אקליל, הספד, ברכה, ברכת הזריעה, אימיאן, ירושלים, בית כנסת, מחלות, סודן, הודאה על פטירה, שליח, מכתב, נטלה, אבלות, נזירה, אונס, טקס חניכה, חומוס, מחרשה, שידוך, מורה, תלמיד, עיר, כפר, אבאריד, סמיין, דבל. ראיון, מצולם, ארכיון, זיכרונות מאתיופיה, מורשת יהדות אתיופיה, אתיופיה, יהדות, יהודי, חגים, חגים יהודים באתיופיה, חגים באתיופיה, מסורת, צפון מערב אתיופיה, אגם טאנה, התישבות, אינג'רה, דאבו, סיגד, כפר, חקלאות, חקלאות באתיופיה, תנ"ך, ארץ הקודש, ישראל, ירושלים, משפחה, משפחה באתיופיה, משפחה אתיופית, בית, מבנה המשפחה, מקצועות, דת, השכלה, גבר, אישה, ביתא ישראל, אפריקה, טאלה, אמהרית, טיגרית, טיגרינית, טגריניה, תגרי, קייס, בית כנסת, טומאה, טהרה, מסורת יהודית, מסורת אתיופית, חגים באתיופיה, בית נידה, כפר אתיופי, עבודות יד, עבודות יד אתיופיות, תרבות יהודי אתיופיה, תרבות אתיופית, תרבות, היסטוריה יהודית, היסטוריה יהודי אתיופיה.