פוסטראומה דור-טו-דור עידן מור ואבא פרק 1 פוסט-טראומה צבאית

זה אבא שלי, יהושוע, גיבור ישראל. ב-1968 הקריב את גופו ונפשו במלחמת ההתשה, כשעלה על מוקש כפול וכמעט לא שרד. בנס גדול ובתושיית הרופאים שטיפלו בו - רגליו לא נקטעו, אבל מהפציעה הוא המשיך (וממשיך) לסבול כל חייו. בשנים האחרונות הוא מגלה סימנים של פוסט טראומה; קשה לו לדבר על זה, קשה לו לקבל הגדרות כאלה ואחרות (מזכיר לי מישהו) בעיקר בעקבות החינוך שקיבל (הוא קורא לזה "אילוף", אני קורא לזה "תכנות") ובמקום טיפול - הוא בחר לטפל באחרים, וכך בעצם לטפל בעצמו… באופן חסר תקדים, בשיחה של שעתיים, הוא מספר לי לראשונה(!) מה עבר עליו: על מחשבות של בחור בן 18 שלא יודע אם הוא יוצא בחיים משדה הקרב, על ההתמודדות הפיזית והנפשית, על הבירוקרטיה המזעזעת שנתקלים בה פצועי צה"ל, על הפעם הראשונה שהבין שיש לו בעיה, ועל דרכו מעוררת ההשראה להתמודד, כשהוא מלווה היום את פצועי מלחמת חרבות ברזל ועוזר להם, מקום שמשרד הביטחון והמערכת כולה לא ממש עוזרים... למשך שעתיים לא היינו אבא ובן, פשוט הייתי מראיין מרותק למשמע סיפורו המצמרר של לוחם שנתן את הכל למדינה שלו. ״פסטרמה דור-טו-דור״ - פרק 1: פוסט טראומה צבאית. הוקלט באולפני TOX