שיעור פרשת בראשית תשפ"ג גיל העולם והמאמץ דרוש אור החיים להתחיל מבראשית הרב יאיר חיים ישראל רוקח.

לפרשת בראשית - בספר התמונה המיוחס לרבי נחוניה בן הקנה ולרבי ישמעאל כהן גדול הספר מחולק לשלוש תמונות כאשר התמונה השלישית מיוחדת לעניין השמיטות. אמרינן בסנהדרין צז. תנא דבי אביי שית אלפי שנין הוה עלמא וחד חריב. תנא כשם שהשביעית משמטנו אחת לשבע שנים כך העולם משמטנו אחת לז' אלפים שנה. וספר התמונה מדבר על כך שמחזור זה הינו מחזור אחד וישנם שבעה מחזורים של שמיטות ונשאלת השאלה עולמנו באיזה מחזור הוא. ולשיטתו אנו במחזור השני וכן מובא בספר הקנה המיוחס לר' אביגדור קרא מפראג שאנו בשמיטה השנית שמיטת הפחד ועל כן חרב ורעב מסבבין העולם (עיין שם בדף ו ובדף יג). וכן מובא ברבנו בחיי לפרשת בהר על הפסוק 'ושבתה הארץ שבת לד' וזה ירמוז על סוד נפלא שיהיה העולם נברא ונחרב ז' פעמים, כנגד ז' שמיטות שביובל שהם יחד מ"ט אלפים שנה. וכתב עוד שבכל שמיטה ושמיטה הנ"ל יהיה העולם נברא בהשלמה יתירה יותר מבתחילה, עד שלבסוף יחזרון כל ניצוצי הקדושה שהושפעו מהקב"ה בתחילת העולם ותוך הגשמיים כדי שישלימו את עצמן בעצמן. ובסוף השמיטה הז' יחזרו מושלמים בתכלית שלימות לסבה הראשונה ב"ה כרצונו יתברך, וזהו תכלית כל התכליתין לבריאת העולם. וכן כתב הריקאנטי לפרשת בהר שכתב שלעניין זה רומזין כמה מצות התורה שראינו שמספר שבע מתנוסס ומתנוצץ בכמה מצוות ז' ימי שבת, פסח, סוכות, נדה, נקיים, קודם המילה, אבילות, משתה, שנות שמיטה, שמיטות ביובל, קני המנורה, שבע הזאות ביוה"כ ועוד רבים. ונראה שלזה רומז החינוך בפרשת בהר מצוה שכ"ו "ועוד שמעתי מחכמים שיש בעניין היובל סוד נפלא וכי בו נרמז כל ימי עולם ושניו". וכן רמז בזה האבן עזרא לפרשת בהר כה ב' "ושבתה הארץ שבת לד'" "כיום השבת וסוד ימי עולם רמוז במקום הזה". ועיין מה שכתב הרמב"ן בזה! ובספר מערכות האלוהות פי"ג דפ' מנטובה דף קפז ודף קפט כי אנחנו לא נדע באיזה היקף אנחנו ונראה שאין אנחנו בראשון. ובספר קול הנבואה עמ קנ"ב בהערות מביא דעותיהם בעניין. ומביא את השיטות המתנגדות דהיינו את הרמ"ק ר' משה קורדובירו בחבור שעור קומה סי' פג. (גרשום שלום ראשית הקבלה פרק שביעי מדבר בעניין ספר התמונה ותורת השמיטות) וכן מתנגד לכך האר"י בשער מאמרי רשב"י דפ' ירושלים תרנ"ח דף מד: ביאור אדרא רבא דף קלה ואלה המלכים אשר מלכו, כתב שטעות נפלה בפי קצת המקובלים. ולשיטתו עניין בורא עולמות ומחריבן היינו ברוחניות. בדרוש אור החיים לר' ישראל ליפשיץ בעל תפארת ישראל (1862-1780) דרוש זה הופיע בהקדמה לנזיקין של פרוש התפארת ישראל למשנה אך נשמט משם משום מה וצולם לספרו של ר' אריה קפלן - IMMORTALITY RESURRECTION, AND THE AGE OF THE UNIVERSE ב"ר (ג - ז) אר"י בר סימון יהי ערב אין כתיב כאן אלא ויהי ערב מכאן שהיה סדר זמנים קודם לכן. אמר רבי אבהו מלמד שהיה בורא עולמות ומחריבן עד שברא את אלו, אמר דין הניין לי יתהון לא הניין לי א"ר פנחס אעמיה דרבי אבהו וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד דין הניין לי יתהון לא הניין לי. וכתב עוד שלעניין זה רומזין כמה מצות התורה שראינו שמספר שבע מתנוסס ומתנוצץ בכמה מצוות ז' ימי שבת, פסח, סוכות, נדה, נקיים, קודם המילה, אבילות, משתה, שנות שמיטה, שמיטות ביובל, קני המנורה, שבע הזאות ביוה"כ ועוד רבים. ומלבד שנגלה לנו כל זה מיד ליד בסוד - כבר נזכר דבר מזה באר היטב בפסוקים: רוע תרוע הארץ, מוט יטמוטט' וחפרה הלבנה ובושה החמה, ונגולו כספר השמים וכל צבאם יבול, שמים כארץ נמלחו והארץ כנגד תבלה, הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה. רבי יצחק דמן עכו תלמיד הרמב"ן ואחד מגדולי המקובלים בתקופתו, 1250-1340 חי בעכו עד הכיבוש שלה ע"י הממלוכים ב1291 רבי יצחק מצוטט רבות ע"י רבי אליהו די וידאש בספרו ראשית חכמה. ובתקופתו התפרסם ע"י רבי משה די ליאון ספר הזוהר והוא היה בין החוקרים קדמות הזוהר. ובספרו אוצר החיים אשר לא נדפס ומקור כתב היד נמצא בספריית לנין במוסקווה (אוסף גינצבור מס' 775) הוא כותב שכיון שהעולם קיים כבר 42 אלף שנה עוד לפני בריאת אדם הראשון, חייב להיות ששנים אלה אינם שנים שלנו אלא שנים אלוקיות עליהם נאמר אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור. ומכאן ששנה אלוקית זמנה 1000 כפול 365.25 כלומר 365,250 שנות ארץ ולכן 42000 שנים אלקיות בשנות ארץ הם: 15,340,050,000 שנה. וזה נכתב מלפני יותר משבע מאות שנה לפני שמדענים החלו לטעון שהעולם קיים מזמן המפץ הגדול בערך כ15 ביליון שנה. ובלשונו: (עמ 13 בספרו של ר' אריה קפלן) אהיד"ע (אני הצעיר יצחק דמן עכו) ראיתי לכתוב סוד גדול שראוי להעלימו מאד. דע כי יומו של הקב"ה אלף שנה שלנו, כי אלף שנה בעיניך כיום. ושנתנו שס"ה ימים ורביע יום. א"כ השנה של מעלה הם ג' מאות אלף שנה וחמשת אלפים שנה ור"נ שנה שלנו. ושנתיים של מעלה הם ז' מאות אלף שנה וכ"ה אלף שנה ות"ק שנים שלנו. מעתה צא וכפול צא וכפול עד מ"ט אלף שנה, שכל שנה ג' מאות וס"ה יום ורביע יום, וכל יום של מעלה הוא אלף שנה שלנו כמ"ש ונשגב ד' לבדו ביום ההוא מי ימלל גבורת ד'. בשכלמ"ו. וכל זה כמש"ה אמנם ציורו כפלי כפלים אלפי אלפי אלפים אינם בעיניו חשובים רגע. ויוצרו הוא צ"ע (צדיק עליון). אמנם אם אין סוף די לך שתאמ' אין סוף וראיה ברורה על קיום העולם שנים רבות מאד שילאה הלב לחשוב אותם הוא מאמר ישעיהו ע"ה הנער בן מאה שנה ימות שכשם שאנחנו אומרים עכשיו על תינוק בן ג' שנים או בן פחות תינוק מת. כן נאמר לעתיד לבוא על איש שחי מאה שנה ומת, תינוק מת לרוב השנים שיחיה אדם. ואם יבואו קטני אמנה להכחיש ענין זר זה אמור לו ואשר להיות כבר היה שמתושלח חי אלף שנה פחות ל' שנה. וודאי האיש אשר חי ק' שנה ומת בימיו של מתושלח אמ' מתושלח עליו תינוק קטן מת. הנה עינינו רואות שקיום העולם ארוך מאד להוציא מלבם של האומרים שאין קיומו בלתי מ"ט אלף שנה שהם ז' שמיטות.