הפריבילגים - סרט

עם קצת הומור (וקצת גם פחות), סרט לא מחייב שבודק את התחושות שלי שלפחות כרגע, הן מראות לי שאנחנו - פריבילגים. (כאילו שלא ידענו...) בעולם מטורלל, כוחני ואלים, אנחנו מצליחים לשמור על שפיות, על חוש הומור וגם על הנכס הכי חשוב שיש לנו שזאת דגניה ב' שלנו. אני מנצל את חופש היצירה בכדי להביא אירועים קטנים, דמויות שכבר אינן, ולייצר איזה קולאז' לא קוהרנטי וגם מאוד אסוציאטיבי, ממה שמסתובב לו בראשי האינפנטילי. זהו סרט קטן וזריז (וללא יומרות), שבא לסכם חצי שנה מצולמת וחלק ממה שעברנו ביחד. לא נגעתי במלחמה שנמצאת כל הזמן ברקע, לא מתוך בריחה אלא כי אני מרגיש חוסר אונים בכל מה שכרוך בה. אני יודע ששכנינו בצפון במצב קטסטרופלי. אני לא שוכח שחיילינו בחזית נפגעים ואני לא מתעלם, אלא שאלו נושאים ששייכים לסרט אחר והרבה הרבה יותר מחייב.