בתוך השגרה | מילים: דוד יחיאל סעדה

בתוך השגרה מילים: דוד יחיאל סעדה בעולם שחסרים בו גבולות ומסך, ניסיתי למצוא את השפיות שנשכח. לומד שוב ללכת בנתיב הנכון, מחפש בערפל סימן וביטחון. ובתוך השתיקה, מול קולות העולם, אני מוצא את ידך, בורא העולם. כי ממך הכל, ואליך אשוב, ובתוך החשכה אני יכול לצעוק: אין עוד מלבדך, ה' יתברך! אתה האמת, אתה לי מקלט, מחזיר אל הלב את האור השקט. הגיעה העת לשיר לך מזמורים, אנא אבא, פתח שערים. כי לא משנה מה עברת בדרך, כמה הסתרת וכמה היה לך קר. העיקר שעכשיו, מול עולם שלם, נזכרת – שגם בתוכך עוד קיים אותו ערך. אתה עומד כאן איתן, מבקש את ידו, ומבין שבעזרתו שוב ניצחת. כי ממך הכל, ואליך אשוב, ובתוך החשכה אני יכול לצעוק: אין עוד מלבדך, ה' יתברך! אתה האמת, אתה לי מקלט, מחזיר אל הלב את האור השקט. הגיעה העת לשיר לך מזמורים, אנא אבא, פתח שערים. הדמעות שזלגו הפכו לתפילה, והקור הישן כבר נמוג ונעלם. בתוך השגרה, בספק, בשממה, אני רק מבקש: ה', שמור עלי כך. כי מצאתי מקלט, מצאתי תקווה, והדרך שלי מלאה באהבה. כי ממך הכל, ואליך אשוב, ובתוך החשכה אני יכול לצעוק: אין עוד מלבדך, ה' יתברך! אתה האמת, אתה לי מקלט, מחזיר אל הלב את האור השקט. הגיעה העת לשיר לך מזמורים, אנא אבא, פתח שערים.