יסודות ברכת מעין שלוש ודיני מקומות בארץ ישראל - הרה"ג שמואל פנחסי שליט"א - י סיוון התשפו

יסודות ברכת מעין שלוש ודיני מקומות בארץ ישראל תמצית השיעור בשיעור זה עסקנו במבנה ובתוכן של ברכת מעין שלוש, שהיא מעין סיכום ותמצית של שלוש הברכות הראשונות של ברכת המזון הדאורייתא (הזן, הארץ, בונה ירושלים). הרחבנו על חובת הנוסח בארץ ישראל ("על פירותיה", "על פרי גפנה") לעומת חוץ לארץ, ודנו במעמדם ההלכתי של שטחים כמו רמת הגולן ואילת לעניין זה ולעניין יום טוב שני של גלויות. בנוסף, ביארנו את הסיבה לכך שאין מזכירים חנוכה ופורים במעין שלוש, והבהרנו הלכות מורכבות בדיני קדימה ופטור בדיעבד כאשר אוכלים מספר מינים ביחד (כמו עוגה ותמרים או ענבים). תגיות ברכת מעין שלוש, ברכת המזון, פירותיה, פרי גפנה, רמת הגולן, אילת, יום טוב שני של גלויות, ספק ברכות, כזית, שיטת הרמב"ם, בורא נפשות, תנובת השדה, חנוכה ופורים. נקודות המפתח מתוך השיעור 1. מבנה הברכה וההבדל בין דאורייתא לדרבנן מעין שלוש: נקראת כך מכיוון שהיא מתמצתת את שלוש הברכות הראשונות של ברכת המזון (הזן, הארץ, ובניין ירושלים) שהן מן התורה. הברכה הרביעית ("הטוב והמטיב"): היא תקנה מדרבנן שנתקנה בעקבות הנס של הרוגי ביתר שניתנו לקבורה ולא הסריחו. לכן, ישנן נפקות מינות להלכה במקרה של שכחה בין הברכות דאורייתא לברכה דרבנן. 2. נוסח ארץ ישראל וחוץ לארץ החתימה: בארץ ישראל מדגישים את שבח הארץ וחותמים "על הארץ ועל פירותיה" (או "על פרי גפנה" ביין). בחוץ לארץ חותמים "על הארץ ועל הפירות" ("ועל פרי הגפן"). מדוע לא אומרים "על מחייתה" בארץ? כיוון שרוב הדגנים (החיטה) בארץ מיובאים מחו"ל (כמו מארצות הברית). יוצא מן הכלל הוא יבול מיוחד כמו מצות שמורות של מושב קוממיות או יסודות, שם מדובר ביבול הארץ ממש. 3. מעמד רמת הגולן, אילת ויום טוב שני רמת הגולן: אף על פי שעולי בבל לא כבשו חלקים אלו, הם התקדשו בקדושת עולי מצרים. למעשה, על פירות ויין מהגולן מברכים בנוסח ארץ ישראל ("על פירותיה" / "גפנה"), הן בשל קדושת הארץ והן בשל הריבונות והשלטון המדיני של עם ישראל, כפי שפסק הרב עובדיה יוסף. אילת ויום טוב שני: הבאנו את הדיון ההלכתי הרחב (החזון איש, הרב טוקצינסקי, הרב בן ציון אבא שאול) לגבי מרחק השליחים בזמן המקדש (חישוב של 10 פרסאות = 40 ק"מ ליום). הגאון הרב בן ציון אבא שאול חידש שבאילת יש להניח תפילין מספק ביום טוב שני אך לאכול מצות ולא חמץ בפסח. עם זאת, לעניין תפילה וברכות ("ברך עלינו"), אילת נחשבת חלק מארץ ישראל לכל דבר ועניין בשל השלטון המדיני וההתיישבות היהודית. 4. מדוע אין מזכירים חנוכה ופורים במעין שלוש? ברכת ההודעה: את "על הניסים" תקנו חכמים להגיד בברכת ההודעה (במודים בעמידה, וב"נודה לך" בברכת המזון). בברכת מעין שלוש, אף על פי שהיא מעין ברכת המזון, אין ברכת הודעה עצמאית ומפורשת (אלא תמצית מקוצרת), ולכן לא תקנו בה את אזכור ימי חנוכה ופורים (בשונה משבת וראשי חודשים שיש להם עיקר מהתורה וקשורים לקדושת היום או שהם דאורייתא כגון לימוד הגמרא מ"אתם" - שאפילו טעו או הזידו חכמים, קדושת החודש נקבעת על ידם). 5. דיני פטור וספק בברכה אחרונה (עוגה, תמרים וענבים) אכילת עוגה ותמרים: אם אדם אכל עוגה (על המחיה) ותמרים, ושכח להזכיר את התמרים ובירך רק "על המחיה": דעת הרב צבי פסח פרנק: לא פתר, כיוון שברכה אחרונה צריכה כוונה, והוא התכוון רק לעוגה. דעת הרב עובדיה יוסף והבן איש חי (רב פעלים): פטור בדיעבד, כיוון שברכה אחרונה אינה טעונה כוונה מיוחדת, ומכיוון שתמרים מזינים, ברכת "על המחיה" כוללת ופוטרת אותם. עוגה וענבים: "על המחיה" אינו פוטר ענבים (כי אינם מזינים כמו תמרים), אך בדיעבד, כיוון שאומרים בברכה "על תנובת השדה", נפסק כדעת הרשב"א שהמילים הללו פוטרות את הענבים. סדר קדימות בברכות (ענבים ומים/בשר): אם אכל ענבים (מעין שלוש) ודבר הטעון בורא נפשות (כמו מים או בשר), יש לברך קודם מעין שלוש שהיא ברכה חשובה יותר. אך אם אכל אבטיח (בורא נפשות) וענבים, עדיף לברך קודם "בורא נפשות" על האבטיח, כדי שברכת מעין שלוש (במילים "על תנובת השדה") לא תפטור את האבטיח ותכניס אותו לספק ברכות. שיעורי כזית (18 גרם לעומת 27 גרם): הזכרנו את שיטת הרמב"ם (שליש ביצה = 18 גרם) לעומת השולחן ערוך (חצי ביצה = 27 גרם). אם אדם אכל עוגה בשיעור ודאי וכן אכל תמרה אחת של 18 גרם, כדאי להזכיר את פרי העץ במעין שלוש, שכן לדעת הרמב"ם זהו שיעור כזית, ואין בכך משום הפסק. הלכה למעשה: המנהג המקובל בארץ ישראל הוא לחתום "על הארץ ועל פירותיה" וביין "על הארץ ועל פרי גפנה" (בניגוד לדעת הרמב"ם והתימנים שחותמים ביין על הפירות), והדבר כולל גם פירות ויקבים המגיעים מרמת הגולן.