היא-לי לב קצינה ראשונה בחברת המטען הישראלית Challenge IL בימי מלחמה, מטוס הבואינג

ביום שישי 27.02.26 , יצאתי לטיסה שגרתית. למחרת, בבוקר שבת 28.02.26 הייתי אמורה לצאת חזרה הביתה. בעודנו בדרך לשדה התעופה בליאג', בלגיה, כ-10 דקות מתחילת הנסיעה-המלחמה עם איראן החלה. באותו היום - כבר לא חזרתי. אך למחרת, ביום ראשון בבוקר התחלתי את דרכי חזרה והיינו מהראשונים לנחות בארץ, כשהמרחב האווירי של נתב"ג סגור פרט לחברת צ'אלנג'. כשנחתתי, תחת איומי טילים ואויב אכזר, הרגשתי גאווה. גאווה על כך שאני עובדת גם בימים מורכבים כאלו כדי להבטיח את המשכיות המשק וקיום המדינה. להביא תרופות, ציוד רפואה, חקלאות ומזון על מנת שהמדינה תוכל להמשיך לתפקד בצל המורכבות והשהות בממ"דים מאזעקה לאזעקה. למחרת, בבוקר יום שני כבר יצאתי שוב. הפעם ידעתי שאצלם את הדבר הכמעט חד פעמי שקורה לנו:  שיתוק נתב"ג. ריקנות מוחלטת מנוסעים ועובדים וריקון מלא של כלל המטוסים של החברות הישראליות והזרות פרט: לצ'אלנג'. צילמתי תוך כדי תנועה: מהיציאה מהבית, מהארץ ובחזרה לישראל. ידעתי שאערוך סרטון מכל הצילומים האלו, כמו שאני נוהגת ואוהבת לעשות. בשבילי זה היה מיוחד לעבוד ולטוס בימים כאלו, גם בהיבט המקצועי וגם מהיבט  המשפחתי האישי שלי. היא-לי לב קצינה ראשונה 767 קרדיט צילום להמראה שלי מצילום חיצוני: Kobi Ben Navi