ואולי אסתר עופרים מילים רחל המשוררת לחן יהודה שרת

וְ הטקסט מאתר הספריה הלאומית בפייסבוק ואוּלַי לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם. אוּלַי מֵעוֹלָם לֹא הִשְׁכַּמְתִּי עִם שַׁחַר לַגַּן, לְעָבְדוֹ בְּזֵעַת אַפַּי? מֵעוֹלָם, בְּיָמִים אֲרֻכִּים וְיוֹקְדִים (אֲרֻכִּים וְיוֹקְדִים) שֶׁל קָצִיר, בִּמְרוֹמֵי עֲגָלָה עֲמוּסַת אֲלוּמוֹת לֹא נָתַתִּי קוֹלִי בְּשִׁיר? מֵעוֹלָם לֹא טָהַרְתִּי בִּתְכֵלֶת שׁוֹקְטָה וּבְתֹם שֶׁל כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי... הוֹי כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי, הֶהָיִית, אוֹ חָלַמְתִּי חֲלוֹם? "ואולי לא היו הדברים מעולם" הוא שיר מלא זיכרונות וגעגועים לזמנים ולרגעים היפים שבילתה רחל בחוות העלמות שעל יד הכנרת. השיר התפרסם לראשונה בעיתון "דבר" ב-1927, ארבע שנים לפני מותה של המשוררת. את השיר הלחין יהודה שרת, בהשראת מקצב העגלה אשר חלפה בחוות העלָמות. רחל בלובשטיין נפטרה , אך שיריה נשארו נצחיים.