'דרך לא ארץ' | סיפורה של חנה מלר

חנה מלר-פאוסט נולדה בשנת 1926 בעיר ראדאוץ שברומניה. בסתיו 1941 גורשה עם אִמה רבקה פאוסט, אחותה התאומה פריצי, קרובי משפחתה ובני עירה אל טרנסניסטריה שבדרום מערב אוקראינה. בשבועות הארוכים שבהן חיילים רומנים אילצו אותן לצעוד בתנאים פיזיים קשים ביותר, איבדה חנה את רוב בני משפחתה. בחורף 1941 הובלו חנה, אִמה ואחותה, והן בשארית כוחותיהן, אל אורוות המוות שבשומילובה, שם נרצחה אִמה בידי חייל גרמני. באביב 1941 הצליחה חנה בכוחותיה האחרונים להגיע לגטו ברשאד ולהביא אליו אחר כך את אחותה. מברשאד הועברו שתיהן לבית יתומים יהודי שהקימה הקהילה היהודית בגטו באלטה. חנה שוחררה באביב 1944 והתנדבה לשירות בצבא האדום. באוגוסט 1945 הצליחה להגיע לבוקרשט שברומניה והתאחדה עם אביה ואחיה הגדול. בשנת 1946 עלתה חנה לארץ ישראל באוניית "ההגנה". היא נישאה לבן עירה מאיר מלר, למדה גננות והייתה גננת 28 שנה. לחנה שני בנים, נכדים ונינים. הסרט הופק על ידי המרכז למולטימדיה באוניברסיטה העברית בתמיכת החברה לאיתור ולהשבת נכסים בע"מ