מתוך עדותו של יאיר יפרח מפסטיבל נובה: "בסוף הכדור שחיכיתי לו לא הגיע"

יאיר יפרח, בן נחל עוז, עבד יחד עם חברו בפירוק מסיבת טבע והמשיך להקמת התפאורה בנובה ולמסיבה שם. בבוקר התערבבו קולות פיצוצים בקולות המוסיקה הרועמת. המסיבה הופסקה ויאיר וחברו החלו בדרכם הביתה. המתקפות על הכביש לא אפשרו נסיעה במכונית ויאיר החל לברוח דרך השדות. מסביבו קולות הירי, צעקות בערבית, ואנשים בורחים ומסתתרים במרחב. לאחר שעות החל לצעוד בשדות לבדו. הוא הלך ולא רץ, כי הרגיש שהמוות קרוב. הצמא אחז בו, אך הוא המשיך ללכת עד לנתיבות, שם מצא מחסה אצל משפחת צביה גואטה, ובנה חי סוויסה, עד לבוקר המחרת. בנתיבות שמע כי משפחתו התפנתה למשמר העמק. לתחושתו קמע שמר עליו ועל משפחתו. יאיר עוסק כיום במוסיקה, ומסייע לאנשים להבין את אשר קרה. הוא מאחל לאחדות בעם ישראל של כלל האנשים הטובים. לעדות המלאה:    • "בסוף הכדור שחיכיתי לו לא הגיע" - יאיר יפר...   לעדויות נוספות:    • כל העדויות משבעה באוקטובר   #עדות710 ביום שאחרי, יהיו סיפוריהם של אלפי תושבים ולוחמים, ילדים צעירים ומבוגרים, ישראלים וזרים, יהודים ולא-יהודים, עדות נצח לאירועי ה-7.10.23. ‎ לאתר עדות710: /https://www.edut710.org לעמוד הפייסבוק עדות710:   / edut710   תאריך הצילום: 01.05.2024 צילום: משה שיף ראיון: שלהבת אופיר עריכת וידאו: נעמה גאוי עריכת תוכן: נעה בר חושן אריזה: נויה משרקי בושין