מלכים א, כב - אחאב, בעידוד נביאי שקר, יוצא לקרב נגד ארם ברמת גלעד. אחאב מת בקרב כפי שניבא מיכיה

ויֵשְׁבו שָׁלֹשׁ שָׁנים. אֵין מִלְחָמָה בֵּין אֲרָם ובֵין יִשְׂרָאֵל ויְהִי בשָׁנָה השְׁלִישִׁית ויֵרֶד יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ-יְהוּדָה אל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל ויאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אל עֲבָדָיו, היְדַעְתֶם כי לָנוּ רָמֹת גִלְעָד ואֲנַחְנו מַחְשִׁים מִקַחַת אֹתָה מִיַד מֶלֶךְ אֲרָם ויאמֶר אל יְהוֹשָׁפָט, התֵלֵךְ אִתי למִלְחָמָה רָמֹת גִלְעָד ? ויאמֶר יְהוֹשָׁפָט אל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, כָּמוֹני כָמוֹךָ, כְּעַמי כְעַמֶךָ, כְּסוּסי כְּסוּסֶיךָ ויאמֶר יהושׁפט אל מלך ישראל דְרָשׁ-נָא כַיום את דְבַר יְהוָה ויקְבֹּץ מלך ישראל את הנְבִיאים, כאַרְבַּע מֵאות איש ויאמֶר אֲלֵהֶם האֵלֵךְ על רָמֹת גִלְעָד למִלְחָמָה, אִם-אֶחְדָל ? ויאמְרוּ עֲלֵה, ויִתֵן אֲדֹנָי ביַד המֶלֶךְ ויאמֶר יהושפט, האֵין פֹּה נָביא ליהוָה עוד ונִדְרְשָׁה מֵאֹתוֹ ויאמֶר מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל אל יְהוֹשָׁפָט עוד איש אֶחָד לִדְרֹשׁ את יְהוָה מֵאֹתוֹ ואֲנִי שְׂנֵאתִיו, כי לא יִתְנַבֵּא עָלַי טוב כי אִם-רָע, מִיכָיְהוּ בֶּן-יִמְלָה ויאמֶר יְהוֹשָׁפָט אַל-יֹאמַר המֶלֶךְ כֵּן ויקְרָא מֶלֶךְ יִשרָאֵל אל סָרִיס אֶחָד ויאמֶר, מַהֲרָה מִיכָיְהוּ בֶן-יִמְלָה ומֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל ויהושפט מֶלֶךְ-יְהוּדָה יֹשְׁבים איש על כִּסְאוֹ מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים בגֹרֶן, פֶּתַח שַׁעַר שֹׁמְרוֹן וכָל הנְּבִיאִים מִתְנַבְּאִים לִפְנֵיהֶם וַיַּעַשׂ לו צִדְקִיָּה בֶן-כְּנַעֲנָה קַרְנֵי בַרְזֶל ויֹּאמֶר כֹּה אָמַר יְהוָה, באֵלֶּה תְּנַגַּח את אֲרָם עַד כַּלֹּתָם וכָל הַנְּבִאִים נִבְּאִים כֵּן לֵאמֹר, עֲלֵה רָמֹת גִּלְעָד והַצְלַח, ונָתַן יְהוָה ביַד המֶּלֶךְ והמַּלְאָךְ אשר הָלַךְ לקְרֹא מִיכָיְהוּ, דִּבֶּר אֵלָיו לֵאמֹר, הִנֵּה-נָא דִּבְרֵי הנְּבִיאִים פֶּה-אֶחָד טוב אל הַמֶּלֶךְ. יְהִי-נָא דְבָרְךָ כדְבַר אַחַד מֵהֶם ודִבַּרְתָּ טּוב ויֹּאמֶר מִיכָיְהוּ, חַי-יְהוָה כי את אשר יֹאמַר יְהוָה אֵלַי, אֹתו אֲדַבֵּר ויָּבוֹא אל המֶּלֶךְ, ויֹּאמֶר המלך אֵלָיו, מִיכָיְהוּ, הנֵלֵךְ אל רָמֹת גִּלְעָד למִּלְחָמָה, אִם-נֶחְדָּל ? ויֹּאמֶר אֵלָיו, עֲלֵה והַצְלַח, ונָתַן יְהוָה ביַד הַמֶּלֶךְ ויֹּאמֶר אֵלָיו המלך, עַד כַּמֶּה פְעָמִים אֲני מַשְׁבִּיעֶךָ אשר לא תְדַבֵּר אֵלַי רק אֱמֶת בשֵׁם יְהוָה ויאמֶר, רָאִיתִי את כָּל ישראל נְפֹצִים אל ההָרִים כצֹּאן אשר אֵין לָהֶם רֹעֶה ויֹּאמֶר יְהוָה לא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה יָשׁוּבוּ איש לְבֵיתוֹ בשָׁלוֹם ויאמֶר מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל אל יְהוֹשָׁפָט, הֲלוֹא אָמַרְתי אֵלֶיךָ, לוא יִתְנַבֵּא עָלַי טוב כי אִם רָע ויאמֶר, לָכֵן שְׁמַע דְּבַר יְהוָה; רָאיתי את יְהוָה יֹשֵׁב על כִּסְאוֹ וכָל צְבָא השָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו, מימִינוֹ ומשְּׂמֹאלוֹ ויֹּאמֶר יְהוָה, מִי יְפַתֶה אֶת אַחְאָב, ויַעַל ויִפֹּל ברָמֹת גִלְעָד ? ויאמֶר זֶה בְּכֹה וזֶה אֹמֵר בְּכֹה ויֵצֵא הָרוּח ויַעֲמֹד לִפְנֵי יְהוָה ויֹאמֶר, אֲני אֲפַתֶנו ויאמֶר יְהוָה אֵלָיו, במָה ? ויאמֶר, אֵצֵא והָיִיתי רוּח שֶׁקֶר בפִי כָּל נְבִיאָיו ויאמֶר, תְפַתֶה וגַם תוּכָל. צֵא ועֲשֵׂה כֵן ועַתָה הִנֵּה נָתַן יְהוָה רוּח שֶׁקֶר בפִי כָּל נְבִיאֶיךָ אֵלֶה ויהוָה דִּבֶּר עָלֶיךָ רָעָה ויִגַּשׁ צִדְקִיָהוּ בֶן-כְּנַעֲנָה ויַכֶּה את מִיכָיְהוּ על הלֶחִי ויאמֶר, אֵי-זֶה עָבַר רוּח-יְהוָה מאִתִי לְדַבֵּר אותָך ויאמֶר מִיכָיְהוּ, הִנְךָ רֹאֶה ביּום ההוא, אשר תָבֹא חֶדֶר בחֶדֶר להֵחָבֵה ויאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, קַח את מִיכָיְהו והֲשִׁיבֵהו אל אָמֹן שַׂר-הָעִיר ואל יוֹאָשׁ, בֶּן-המֶלֶךְ ואָמַרְתָ, כֹּה אָמַר המלך, שִׂימו את זה בֵּית הכֶּלֶא והַאֲכִלֻהוּ לֶחֶם לַחַץ ומַיִם לַחַץ, עד בֹּאִי בשָׁלוֹם ויאמֶר מִיכָיְהוּ אִם שׁוֹב תָּשׁוּב בשָׁלוֹם, לא דִבֶּר יְהוָה בִּי ויּאמֶר, שִׁמְעו עַמים כֻּלָם ויעַל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל ויהוֹשָׁפָט מלך יהודה רָמֹת גִלְעָד ויאמֶר מֶלֶךְ ישראל אל יְהושָׁפָט, הִתְחַפֵּשׂ ובֹא במִלְחָמָה, ואַתָה, לְבַשׁ בְּגָדֶיךָ ויתְחַפֵּשׂ מלך ישראל ויָבוא במִלְחָמָה ומֶלֶךְ אֲרָם צִוָּה את שָׂרֵי הרֶכֶב אשר לו שְׁלֹשִׁים ושְׁנַיִם, לֵאמֹר, לא תִלָחֲמו את קָטֹן ואת גָּדול כי אִם את מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְבַדו ויְהִי כִּרְאוֹת שָׂרֵי הרֶכֶב את יהושפט, והֵמָּה אָמְרו אַךְ מלך ישראל הוא, ויָסֻרו עָלָיו לְהִלָחֵם ויִזְעַק יהושפט ויְהִי כִּרְאוֹת שָׂרֵי הרֶכֶב כי לא מלך יִשְׂרָאֵל הוא ויָשׁוּבו מֵאַחֲרָיו ואִישׁ מָשַׁךְ בקֶּשֶׁת לתֻמוֹ ויַכֶּה את מלך ישראל בֵּין הדְבָקִים ובֵין השִׁרְיָן ויאמֶר לרַכָּבוֹ, הֲפֹךְ יָדְךָ והוֹצִיאֵני מִן המַחֲנֶה כי הָחֳלֵיתִי ותַעֲלֶה המִלְחָמָה ביום ההוא והמלךְ היה מָעֳמָד במֶרְכָּבָה נֹכַח אֲרָם ויָמָת בעֶרֶב ויִצֶק דַם המַכָּה אל חֵיק הָרָכֶב ויַעֲבֹר הרִנָה במַחֲנֶה, כבֹא השֶּׁמֶשׁ לֵאמֹר: איש אל עִירוֹ ואִישׁ אֶל אַרְצוֹ ויָמָת המלך ויָבוא שֹׁמְרון ויִּקְבְּרו את המלך בשֹׁמְרוֹן ויִשְׁטֹף את הרֶכֶב על בְּרֵכַת שֹׁמְרון, ויָלֹקוּ הכְּלָבִים את דָמוֹ והזֹּנוֹת רָחָצוּ כדְבַר יְהוָה אשר דִּבֵּר ויֶתֶר דִבְרֵי אַחְאָב וכָל אשר עָשָׂה, ובֵית השֵּן אשר בָּנָה וכָל העָרִים אשר בָּנָה, הֲלוֹא הם כְּתובים על סֵפֶר דִבְרֵי היָמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל