מאסטר קלאס בשימור ואדריכלות #3: מבני תעשייה | 30.6.26

מבני תעשייה היסטוריים הם חלק בלתי נפרד מהזיכרון ומהזהות העירונית של תל אביב–יפו, ושימורם מאפשר לחבר בין עבר העיר לעתידה. בעוד מגמת ההריסה והבנייה מחדש דומיננטית במרחב הישראלי, יותר ויותר ערים בעולם בוחרות להסב תשתיות ישנות למרחבים ציבוריים ותרבותיים המעניקים פרשנות עכשווית למורשת הבנויה. מבנים אלו מגלמים בתוכם גמישות פרוגרמטית רחבה, שנגזרת מהקונסטרוקציה המאסיבית שלהם, ומאפשרת לדמיין מרחב עירוני דינמי המגיב לצרכי השעה. המפגש השלישי בסדרת המאסטר קלאס הוקדש לאזור התעשייה בצפון העיר, ולמיכל הדלק שהיה חלק מתחנת הכח ההיסטורית רידינג - מבנה תעשייתי עצום, שמאפשר לחשוב מחדש על הקשר בין שימור, קהילה ועירוניות עכשווית. כשמתבוננים במיכל הדלק הנותר, ניתן לראות כיצד עקרונות השימור יכולים לשמש כקטליזטור לפעולה הרואה בשימור המבנה וביצירת פרוגרמה חדשה הזדמנות. הפרויקט מבקש לשמר את המעטפת התעשייתית הבולטת ובתוכה ליצוק תוכן חדש של יצירה, ספורט ואירועים, תוך חיבור בין הזיכרון המקומי לבין ההתחדשות העירונית של הרובע, והשתלבות מחודשת בטבע העירוני שהוזנח בגלגולו הקודם של האתר. במהלך המפגש עסקנו בשאלות שמעסיקות כיום אדריכלים ומתכננים ברחבי העולם: כיצד ״קוראים״ ערכים אדריכליים במבנים שנולדו מתוך צורך פונקציונלי וטכנולוגי ולא מתוך שאיפה אסתטית? איך מסבים מבני ענק סגורים לחללים ציבוריים מזמינים? והיכן עובר הגבול בין שימור חומרי קפדני לבין הצורך להתאים מבנים היסטוריים לחיים עכשוויים? דרך ניתוח תחרות האדריכלים לתכנון המתחם, למדנו כיצד שימור אדריכלי משמש ככלי להבנת העיר בהווה וכבסיס לחשיבה יצירתית על עתידה. בחנו את הצעתם של הזוכים בתחרות, מילבאואר אדריכלים בשיתוף משרד תמא אדריכלות נוף, ושוחחנו על תפקידם של אדריכלים ומתכננים בעיצוב המרחב הציבורי של המחר דרך שרידי העבר. בהשתתפות: ד״ר אדר׳ ירמי הופמן, מנהל מחלקת השימור בעיריית תל אביב–יפו אדר' אורית מילבאואר, משרד מילבאואר אדריכלים (מתכנני הפרויקט הזוכה) הדס נבו-גולדברשט, רכזת שימור בכירה בעיריית תל אביב–יפו ניהול מקצועי והנחיה: אדר' שרון גולן, מנהלת מעבדת המחקר של בית ליבלינג הפקת תוכן: אדר' נעם שר שלום