ראיון של סלמון בן קס ברהנו פטגו ברדיו

אבינו מורינו קס ברהנו פטגו זצ"ל מסירות, כיבוד הורים ויראת שמיים קס ברהנו פטגו, בן להוריו פטגו חנניה ואדייתו אנברם, נולד בזגורה, סמוך לעיר סנבטגי. בילדותו עבר עם הוריו לכפר מרבה, שם גדל לצד שמונה אחיו ואחיותיו. כבר מגיל צעיר היה ערך כיבוד הורים נר לרגליו. אבא מעולם לא סירב לבקשת הוריו, גם כאשר הדבר היה כרוך בקושי ואף בסכנה. בעבורו, ציווי ההורים היה מצווה אלוקית, בבחינת: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ (שמות כ', י"ב( הסיפורים הבאים ממחישים את עומק דבקותו במצווה זו: שליחות מסוכנת יום אחד שלח אותו אביו, פטגו חנניה, לכפר מרוחק שבו נערכה חתונה, וביקש ממנו למסור מתנה בשמו לזוג שנישא. קס ברהנו, שהיה אז עדיין ילד, יצא לדרך ללא היסוס. בערב הגיע לכפר זר, מבלי לדעת אם תושביו יהודים או נוצרים. כלבים גדולים התנפלו עליו, ובני הכפר, שחשדו בו כגנב, ירו לכל עבר. קס ברהנו הצליח להימלט, טיפס על עץ והסתתר בין ענפיו עד שנרגעה המהומה. לאחר מכן השתמש בפקחותו: שרק לכלבים כפי שנוהגים לשרוק לכלבים, והם נסוגו. כך ניצל, ובבוקר הגיע לכפר היעד, מסר את המתנה בשם אביו וחזר לביתו בשלום. פציעה במרעה עוד בילדותו עבד כרועה צאן המשפחה. בקיץ, כאשר המרעה סמוך לכפר הידלדל, נאלץ להוביל את הצאן לאזורי מרעה מרוחקים. לעיתים נסע עם חברים, ולעיתים לבדו. באחת הפעמים נפל בעת דילוג בין הסלעים ונחבל בראשו. הוא שכב מדמם זמן רב, עד שאזר כוחות וקם לצעוד לעבר הכפר. בדרכו פגש את אחיו הקטן מהרי, שנבהל ורץ להזעיק את הוריהם. ההורים הגיעו מבוהלים ומצאו אותו צועד אליהם, כולו שטוף דם. הם נשאו אותו וטיפלו בו במסירות עד שהחלים. סיפורים אלו אינם רק חוויות ילדות, אלא ביטוי לעומק אישיותו של קס ברהנו פטגו זצ"ל, אדם שחייו היו שזורים באמונה, מסירות, ויראת כבוד להוריו. חז"ל מלמדים אותנו: שלושה שותפין באדם: הקב"ה, אביו ואמו". קס ברהנו ראה בציווי הוריו לא רק חובה משפחתית, אלא זכות אלוקית. בעיניו, לשמח את אביו ואמו היה חלק מעבודת ה', מסירות זו משקפת את ערכי קהילת ביתא ישראל לדורותיה, קהילה שראתה בכיבוד הורים ובשמירה על המסורת בסיס לכל. דמותו של קס ברהנו מזכירה לנו עד כמה ערך זה רלוונטי גם היום. בעידן שבו לעיתים הקשר הבין־דורי מתרופף, סיפורו קורא לנו לשוב אל השורשים: לכבד, להקשיב, ולראות בהורים מקור ברכה וחיים.