שמות, כ', א'-י"ח: עשרת הדברות (לוחות הברית) בהר סיני + העם לא רצה לראות את ה' (פחד שימותו?)

   • שמות, כ - 10 דברות   דיבר 1 - "אנֹכי ה' אלֹהֶיך, הוצאתיך ממצרים מבית עֲבָדִים" - ה' האל של בנ"י ה' הוציאך מעבדות. לכן עליך לקיים את רצונו. אל תהיה כפוי טובה כותרת שמסבירה למה צריך לציית ל-ה' דיבר 2: "לֹא יהיה לך אֱלֹהים אחרים... לא תעשה פסל ותמונה בשמים... בארץ ... ובמים ... לא תִשְׁתַּחֲוֶה להם ... אָנֹכי ה' אֱלֹהֶיך אל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֺן אָבֹת עַל בּנִים, שִׁלֵּשִׁים ורִבֵּעִים לשֹׂנְאָי ועֹשֶׂה חֶסד לַאֲלָפִים לאֹהֲבַי" - א) ה' הוא אל היחידי ("מונותאיזם", אמונה שיש רק אל אחד) ואל אוניברסלי. ה' מקנא לעמו כפי שגבר מקנא לאישה. זה עקרון "העם הנבחר" או "עם סגולה" - ה' בחר את בני-ישראל להיות העם שלו. בשביל דתיים מסוימים, כמו סמוטריץ ובן-גביר, זה הנימוק לגזענות הלא יהודית שלהם כלפי לא יהודים https://www.ynet.co.il/articles/0,734... זו אמונה שהפוכה מאמונה פוליתאיסטית (אמונה שיש הרבה אלים וכל אל הוא אל מקומי שאחראי על תחום מסויים) של עמים זרים. ב) אסור ליצור פסל ותמונה כי ה' זה אל מופשט-רוחני. אין לפסל פסל שדומה לכל דבר בעולם (בשמים, ארץ ומים). כך העם נבדל מעובדי-אלילים שבנו והשתחוו לפסלים כי הם האמינו באלוהות גשמית (שהאלים הם חומריים כמו בני-אדם). ג) גמול לדורות: אם אדם יחטא, ה' יעניש את בניו, נכדיו ("שִׁלֵּשִׁים", דור שלישי) וניניו ("רִבֵּעִים", דור רביעי). מנגד, אם אדם יציית ל-ה', אז ה' יעשה חסד לאלפי דורות (ולא רק ל-4 דורות. אז החסד לצדיק גדול מהעונש לחוטא). יתכן שהענישה היא עד 4 דורות כי אדם יכול להכיר את בניו, נכדיו וניניו אולם הוא כבר לא יכיר את בני-ניניו. לכן אכפת לו רק עד הנינים. לכן הוא לא ירצה לחטוא כדי שלא יענשו. דיבר 3 - לא תִשּׂא שם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא": אל תאמר את השם "יהוה" ללא סיבה או לדבר שקר. רוב הרבנים, שלא מבינים מה כתוב בתנ"ך, מפרשים שאסור להגיד את שמו בכלל    • "זה לא השם" - היהודים באים חוזרת לעונה שני...   דיבר 4 - לא לעבוד בשבת. איסור לעבוד גם ל: (1) עבד (2) אמה, עבד ממין אישה, שפחה (3) "גר", אדם זר שגר לידך. כותב הפרק מרשה שיהיו עבדים ואמות. בושה. זה מראה על כותב חסר ערכים וחסר מוסר. מנגד, לפחות הוא נותן גם לעבד ולאמה לנוח שבת. נימוק לשבת: לזכר בריאת העולם (ה' ברא ב-6 ימים ובשבת הוא נח). אגב, העולם נברא ב"המפץ הגדול" לפני מיליארדי שנים דיבר 5 - כבד הורים. גמול: "לְמַעַן יַאֲרִכוּן ימיךָ על האדמה אשר יהוה אֱלֹהֶיךָ נֹתן לך". זה גמול אישי ? אם תכבד, אז תחייה שנים רבות (איום מרומז למוות למי שלא יכבד). זה גמול קיבוצי ? אם העם יכבד, אז העם ישלוט על ארץ-כנען (ישראל) שנים רבות (איום מרומז שהעם יגורש מהארץ אם לא יכבד) כעת לדיברות קצרות של מוסר, מצווה בין אדם לחברו דיבר 6 - "לֹא תרצח": אין נימוק לדיבר. אולי כי זה ברור שאסור לרצוח. בשיעור אזרחות, זה נקרא "זכות לשלמות הגוף" ו"זכות לחיים וביטחון". בעיה: לפי חוקי התורה בהמשך, כן מותר לרצוח (למשל, מותר לרצוח ישראלי שעובד אלילים). אז זו סתירה בין חוקים. הסתירה נובעת מכך שהתנ"ך נכתב ע"י אנשים רבים, חלקם היו מוסריים (שאסרו על רצח) וחלקם לא-מוסריים (ולכן אצלם מותר לרצוח) דיבר 7 - "לֹא תִנְאָף": אסור לגבר לשכב עם אישה שנשואה לגבר אחר (גם אם אתה דוד המלך) דיבר 8 - "לֹא תִגְנֹב": גם אם קוראים לך אריה דרעי. הדיבר מבטא את הזכות לקניין (רכוש) ונועד לשמור על סדר חברתי. דיבר 9 - לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר": אסור להעיד עדות שקר בבית משפט. המילה "תענה" יכולה להתכוון ל"מענה" (תשובה, answer) של עד לשאלה או ל"עינוי" (turture - אם אתה מעיד שקר, אז אתה מענה אדם חף מפשע) דיבר 10 - "לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ; לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, ועַבְדּוֹ ואֲמָתוֹ ושׁורו וחֲמֹרו וכל אשר לרעֶךָ" - אל תרצה בלב דברים שלא שלך. קושי: דרישה זו סותרת את האופי האנושי ולא ניתן לקיימה. ה"בית" מוזכר לפני ה"אישה". זה מרמז בשביל כותב החוק, בית זה דבר יותר חשוב מאישה. זה גם מעיד שמבחינתו, אישה היא חפץ ורכוש של הגבר. כנראה שכותב החוק הוא גבר שוביניסט שראה בנשים כיצור נחות. אני מניח שח"כ אבי מעוז (מקואליציית נתניהו) מזדהה עם שנאת נשים שכזו בספר דברים, פרק ה' זה מופיע בגרסה אחרת - "לא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ ולא תִתְאַוֶּה בית רעך, שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמֹרוֹ" "העם רֹאים את הקולֹת ו... לפידִם וקול השפר ... ההר עשן ויַּרְא העם ויָּנֻעוּ ויעמדו מרָחֹק ויאמרו למשה - דבר אתה עִמָּנו ... ואל ידבר עמנו אלֹהים, פֶּן-נמות": העם נבהל (האמינו שמי שראה את ה' - מת). לכן העם התרחק מההר וביקש ש-ה' יפסיק לדבר אליהם. לבקשתם, מעכשיו ה' ידבר למשה שיגיד לעם את מה ש-ה' אמר. יתכן ש-ה' אמר לעם את הדיבר ה-1 וה-2 (לכן הדיבור זה בגוף יחיד ראשון כמו "אנֹכי יהוה אלֹהיך") ורק מדיבר 3 ה' לא דיבר לעם אלא למשה שאמר אותם לעם (לכן אין גוף ראשון אלא גוף שלישי - "אלֹהיך" בלי "אנוכי") קושי: "רֹאים את הקולֹת" - לא ניתן לראות קול משה לעם - "אל תִּירָאו (תפחדו), כי לְבַעֲבוּר נסות אתכם בא ה' (ה' מנסה אתכם); ובַעבור תהיה יִרְאָתו (תפחדו מ-ה') על-פניכם לבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ" (אם תפחדו, לא תחטאו) ויעֲמֹד העם מרָחֹק ומשה נִגַּש אל הערפל אשר שם אלֹהִים" ה' למשה - "ראיתֶם כי מִן השָּׁמַיִם דִּברְתי עִמָּכֶם"