הפרברים - קומי צאי - ביאליק / עממי

מילים: חיים נחמן ביאליק לחן: עממי קוּמִי צְאִי, אֲחוֹתִי כַלָּה, קוּמִי צְאִי, קוּמִי – בְּשׂוֹרַת אָבִיב לָךְ הֵבֵאתִי: קוּמִי, אֲחוֹתִי. מֵאֲחוֹרֵי גֶדֶר גַּנִּי נִרְאָה צִיץ, נִרְאָה צִיץ, נִשְׁמַע קוֹל הַדְּרוֹר עַל-בֵּיתִי. קוּמִי! וְנָהַרְתְּ, וְשָׂחַקְתְּ, וִיהִי שְׂחוֹקֵךְ מָלֵא חֵן, אָבִיב בָּא! אָבִיב בָּא! קוּמִי, אֲחוֹתִי. עוֹטָה אוֹר, שִׂמְלַת צְחוֹר, וּבְצַמָּתֵךְ קִשּׁוּר תְּכֵלֶת, וְנָהַרְתְּ, וְשָׂחַקְתְּ, וִיהִי שְׂחוֹקֵךְ מָלֵא חֵן אָבִיב בָּא! אָבִיב בָּא! קוּמִי, אֲחוֹתִי. יַחְדָּו נַפְלִיג אֶל הַשָּׂדֶה וְאֶל הָהָר וְאֶל הַגָּיְא, וַאֲלַקְּטָה שָׁם זִכְרִיּוֹת; אֶעֱנֹד ____ אֶל צַוָּארֵךְ מַרְגָּלִיּוֹת