ועתה ירום ראשי - דביר שנרב וגולן ואך בשירו של זיו חן ז"ל

מילים: "כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי. וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַה'." (תהילים כ"ז, ה'-ו') לחן: זיו חן ז"ל בלב המלחמה, בקיבוץ עין השלושה שעל גבול עזה, הלחין זיו חן את שני הפסוקים הללו. זיו- לוחם, מלחין ואוהב ניגונים, היה נוהג לומר בכל יום את פרק התהילים המתאים לגילו. כשהתקרב ליום הולדתו ה 27, הרגיש שטרם הלחין מתוכו דבר. כשקרא את פרק כ"ז בתהלים בחר להלחין את הפסוקים הללו, בכדי לומר תודה לד' על מה שיש, על הזכות לכתוב את ההיסטוריה של עם ישראל ולחסות בסוכתו. את הלחן שלח זיו לאשתו בהודעת ווטסאפ וקולו משולב בתוך הביצוע הנוכחי. זיו נפל בקרב בדרום רצועת עזה במלחמת חרבות הברזל בתאריך ג' אדר א' תשפ"ד, 12/2/2024 הלחן נשאר אחריו כמתנה של אמונה בחיים ובכוחו של עם ישראל שינצח את אויביו. בשיר, חוזרים הַלל, אשתו של זיו ובנם הבכור—אריאל אביה, שנולד לאחר נפילתו, לקיבוץ עין השלושה, המקום בו נולד הלחן, בביקור המביא איתו כאב, געגוע ותקווה להמשכיות החיים. את הניגון הפיקו והוציאו לאור גולן ואך ודביר שנרב. דביר, אח שכול בעצמו, איבד את אחותו רינה הי"ד בפיגוע בעת שטיילו יחד. השיר הוא לכבודו של זיו ז"ל ולזכר כל הקדושים שהגנו על העם והארץ. שירה: דביר שנרב וגולן ואך נגינה עיבוד והפקה: גולן ואך בס: גיא אדריאן כלי נשיפה: יונדב הורניק צילום: סער שוורץ עריכה: סער שוורץ, נעם פרנקבורג