ראש הממשלה נתניהו בכנס השגרירים וראשי הנציגויות של משרד החוץ

מתוך דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס השגרירים וראשי הנציגויות של משרד החוץ, שהתקיים אמש בירושלים: ״ישראל התבררה כמדינה לא סתם חזקה מאוד, אלא חזקה באופן יוצא דופן. עכשיו צריך להמשיך לחזק את הכוח הצבאי והביטחוני שלנו. אנחנו עושים מאמץ, שאתם תראו אותו בחלק מהמדינות שלכם, להתעצמות עצמאית בתעשיות הנשק שלנו. את הרוח יש לנו, אבל צריך גם את החומר. יכולת לייצר מערכות הגנה שלנו, זה כולל גם נשק הגנתי, גם נשק התקפי, דברים אחרים מאוד מתוחכמים. אנחנו צריכים להיות עצמאים ככל שאנחנו יכולים. אין זה אומר שאנחנו לא יכולים ליצור בריתות. קודם כל, הברית האיתנה והחשובה ביותר שיש לנו היא ארצות הברית, לזה אין שום תחליף. אבל מי אמר שזה צריך להיות הקשר היחיד? יש עוד מדינות. היום היה פה קנצלר גרמניה. הוא רצה לדבר על זה. יש גם מדינות רבות אחרות. הן רוצות לדבר על זה. אני רוצה להגיד לכם, אם תבדקו לעומק במוסדות הביטחוניים של המדינות שאתם משרתים בהן, אתם תראו שכולם היו מעוניינים, גם אם יודו בזה או לא, וחלק אולי לא מספרים, אבל הם באים. אנחנו מוצפים בבקשות. הדבר שמנחה אותנו זה קודם כל להעצים את היכולת העצמאית שלנו, אבל הרבה פעמים אפשר לתגבר את זה, גם עם שותפויות עם מדינות אחרות. אנחנו רוצים לנצל את ההזדמנויות האלה, אבל גם לטפל במערכה הזאת, שאתם התגייסתם אליה, ועוד יהיו בה הרבה חידושים - זה המערכה ההסברתית והמאבק מול התעמולה הקשה שיש לפנינו. בשלב השני בעזה אנחנו עוברים לפירוז ולפירוק הנשק. עכשיו יש כאן שאלה: ידידנו באמריקה רוצים לנסות להקים כוח בינלאומי שיעשה את העבודה. אני אמרתי - בבקשה. יש מתנדבים פה? בבקשה. אדרבה. ואנחנו יודעים שיש משימות מסוימות, שהכוח הזה יכול לעשות, אני לא רוצה לפרט, לא כל דבר הם יכולים לעשות, ואולי את העיקר הם לא יכולים לעשות, אבל את זה נראה. אבל איך אמר הנשיא טראמפ? אני אמרתי את זה גם כן: אפשר לעשות את זה בדרך הקלה, אפשר לעשות את זה בדרך הקשה. אבל בסופו של דבר זה ייעשה. ואנחנו נמצאים כרגע בשלב הזה. אתם יכולים להיות סמוכים ובטוחים שאני אדבר על כך עם הנשיא טראמפ בסוף החודש. האפשרות הגדולה ביותר שעומדת בפנינו זה גם הסכמי נורמליזציה ושלום. לא הכל ברור. יותר נכון, לא הכל ברור בשיח הציבורי. יש הרבה הצהרות, שתמיד אומרים "זה לא יכול להיות בלי הדבר הזה, ובלי הדבר הזה, ובלי הדבר הזה". זה פחות או יותר אותם דברים שנאמרו על הסכמי אברהם. "זה לא יכול ללכת בלי שנקבל את ההסכמה של הרש"פ". יש בעיה אחת עם זה, נניח עם הסכמי אברהם. אם היינו מחכים להסכמה של הרש"פ, הם לעולם לא היו מסכימים. לעולם לא. וגם היום אני הייתי נזהר בפרשנויות. ההזדמנויות קיימות בגלל השינוי הטקטוני שעשינו במשוואת הכוחות במזרח התיכון. זה לא אומר שהציר לא ינסה להתארגן מחדש. זה לא אומר שלא יהיו אתגרים. יש לנו אתגרים: בלבנון אנחנו פועלים. בעזה פועלים. מול החות'ים פועלים. בכל גזרה ככל שנדרש. אין לנו יותר מדיניות של הכלה. אנחנו מזהים סכנה ואנחנו פועלים נגדה. כשאתם מדברים עם הציבורים והמנהיגים של המדינות שלכם - וזה נכון תמיד, אני אומר יש הבדל: מול מנהיגים - אינטרסים, מול ציבור - צדק. אבל קודם כל בצדק, אנחנו נלחמים את המלחמה של העולם התרבותי, הציביליזציה. אנחנו נלחמים מול ברברים. הברברים הם לא רק בגבולנו הדרומי. ראיתם אותם גם בגבולינו הצפוני. מה שהם עשו לבעלי בריתנו הדרוזים. זה מה שהם יעשו למדינות המתונות פה ולמדינות החופשיות, לדמוקרטיות, אם הם רק יוכלו, הם יעשו את זה באירופה, הם יעשו את זה בכל מקום. ולכן המאבק שלנו לא רק שלנו - הוא של העולם כולו מבחינת הצדק. זה קרב קשה. צריך לדבר. אם אתה לא משוכנע, אתה לא תשכנע. אבל אני בטוח שכולכם משוכנעים. תילחמו מתוך שכנוע עמוק. ואנשים שמים לב לזה. אנחנו נאבקים על האמת. והדבר החשוב ביותר בעיני - זה באמת להבהיר, לעצמנו קודם, שיש לנו כאן הזדמנות אדירה להבטיח את הקיום שלנו בעשורים הקרובים. המאבק אף פעם לא משתנה, לא נגמר. יורד כוח אחד, עולה כוח אחר. אבל מה שמשנה - זה מה אנחנו עושים. כמה אנחנו מלכדים את הכוחות, והעם הזה התלכד ברגעי מבחן. גם את זה לא האמינו שיקרה. הראו לנו שאנחנו מפורקים, אנחנו מפולגים, זה לא מה שקרה. קרה ההפך הגמור. אז העוצמה שלנו, גם של העם, גם שם של הלוחמים, של כולנו. הדבר הזה הוא המפתח הראשון לבצע את העוצמה שלנו. וכשאנחנו נמשיך לעשות זאת, אני חושב שאנחנו נראה כאן דברים טובים מאוד בשנים הקרובות״. וידאו: לע"מ