פנל סיום: זאב ז'בוטינסקי - מרדכי שריג - 50 שנה למלחמת ששת הימים - מכון ז'בוטינסקי

סא"ל (מיל') מרדכי שריג, מי שהיה מזכיר הפיקוד העליון ב-1967 ולאחרונה, סיים תפקידו כיו"ר הנהלת מכון ז'בוטינסקי, סיפר על האצ"ל בירושלים במאורעות תרצ"ו – תרצ"ט (1936 – 1939), על פלוגות הכותל שליוו מתפללים בדרכם לכותל המערבי, על תקיעת השופר ברחבת הכותל במוצאי יום הכיפורים, על עולי הגרדום מאיר פיינשטיין (אצ"ל) ומשה ברזני (לח"י), שפוצצו עצמם ברימון שהוחדר לתאם ומנעו מהשלטונות הבריטיים לבצע את זממם ולעלות לגרדום לוחמי עבריים בירושלים. שריג גם סיפר על הרגע בו ידעו במטכ"ל על שהמלחמה, שהמודיעין דחה, תחילה, כל סבירות לקיומה, שינה דעתו. זה היה ב-22 במאי 1967. זאב ז'בוטינסקי הנכד, שכיום הינו בעליה של חב' מערכות מידע ושירת כטייס מסוקים בדרגן רס"ן בחיל האוויר, שיתף את הנוכחים בחווית השתתפ]ותו כילד בן 10 במסע העלאת הארון של סבו לארץ ב-1964 מניו יורק דרך פרי זועד הר הרצל בירושלים. בהמשך, מיקד דבריו על זכותנו המדינית על ירושלים וארץ ישראל המערבית כפי שבאה לידי ביטוי במנדט של חבר הלאומים מיום 24 ביולי 1922 אשר ניתן למלך בריטניה ג'ורג' החמישי ובו נאמר בסעיף 2 , כי "בעל המנדט (מלך בריטניה) יהיה אחראי להעמדת הארץ כולה (ממערב הירדן) בתנאים מדיניים, מנהליים וכלכליים כאלה, אשר יבטיחו את הקמתו של הבית הלאומי היהודי". אמנת המנדט כללה את הצהרת בלפור המכירה בזכותו של העם היהודי לכונן מחדש את ביתו הלאומי בארץ ישראל. משמע, זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל כולה, לרבות על ירושלים כולה. על מזרח הירדן ויתרנו בהסכם השלום עם ממלכת ירדן (1994). לדבריו, החלטת האומות המאוחדות מ-29 בנובמבר 1947 הייתה בחזקת "המלצה" בלבד, שנדחתה על הסף על-ידי נציגי ערביי ארץ ישראל ומדינות ערב. לא רק שנדחתה, אלא אלה פתחו במלחמת דמים נגד היישוב היהודי ונגד הקמת המדינה היהודית למחרת אותה החלטה באו"ם.