שר היער

שוברט/גתה: שר היער תרגום: אמיר אור/אריאל הירשפלד מִי דּוֹהֵר מְאֻחָר דֶּרֶךְ לַיְלָה וָסַעַר? זֶה הָאָב דּוֹהֵר וְעִמּוֹ הַנַּעַר. יַלְדּוֹ מְצֻנָּף מִתַּחַת זְרוֹעוֹ, הוּא אוֹחֵז בּוֹ לָבֶטַח, מֵחֵם אֶת בְּשָׂרוֹ. מַה מַּחֲוִיר אֶת פָּנֶיךָ, בְּנִי שֶׁלִּי? -- הֲלֹא-תִּרְאֶה אֶת שַׂר הַיַּעַר, אָבִי? שַׂר-הַיַּעַר, עִם כִּתְרוֹ וּזְנָבוֹ מִטַּלְטֵל? -- בְּנִי שֶׁלִּי, זֶהוּ פַּס עֲרָפֶל. "יֶלֶד נֶחְמָד, בּוֹא-נָא אֶצְלִי, מִשְׂחָקִים אֲשַׂחֵק אִתְּךָ לְהַפְלִיא, שָׁם עַל גְּדַת הַנָּהָר יֵשׁ זֵרִים שֶׁל פְּרָחִים וּלְאִמָּא שֶׁלִּי יֵשׁ פְּרָחִים זְהוּבִים." אַבָּא, אַבָּא, הַאָמְנָם לֹא תִּשְׁמַע מַה לּוֹחֵש שַׂר-הַיַּעַר אֵלַי בִּדְמָמָה? -- הֱיֵה שָקֵט, יַלְדִּי, וְנוּחַ; בַּעֲלֵי הַשַּׁלֶּכֶת מְאַוֶּשֶת הָרוּחַ. "יֶלֶד טוֹב, הֵן תָּבוֹא וְנֵלְכָה? בְּנוֹתַי הַיָּפוֹת מְחַכּות רַק לְךָ, אֶת מְחוֹל הַלַּיְלָה בְּנוֹתַי תְּחוֹלֵלְנָה תָּשֵרְנָה, תִּרְקֹדְנָה, וְאוֹתְךָ תְּעַרְסֵלְנָה." אַבָּא, אַבָּא, אֵינְךָ מִסְתַּכֵּל? שָׁם בְּנוֹת שַׂר-הַיַּעַר בַּמָּקוֹם הָאָפֵל? בְּנִי שֶׁלִּי, אֲנִי רוֹאֶה זֹאת בְּרוּרוֹת: כָּךְ זוֹרְחוֹת הָעֲרָבוֹת הַזּקֵנוֹת, אֲפוֹרוֹת. "אֲהַבְתִּיךָ, דְּמוּתְךָ לִי קוֹסֶמֶת כָּל כָּךְ, אִם לָבוֹא לֹא תֵּיאוֹת, בְּכֹחַ אֶקַּח!" אַבָּא, אַבָּא, הוּא אוֹחֵז בִּי עַכְשָׁו! שַׂר-הַיַּעַר נָגַע בִּי וְעָשָׂה שֶׁיִּכְאַב! גָּנַח הָאָב, קַל כָּרוּחַ דָהַר, כָּרַךְ בְּיָדָיו אֶת יַלְדּוֹ הַנִּכְמָר; אֶל הֶחָצֵר הִגִּיעַ אָבֵל וְאוֹבֵד, בִּזְרוֹעוֹתָיו הָיָה הַיֶּלֶד מֵת. Schubert/Goethe: Erlkönig Wer reitet so spät durch Nacht und Wind? Es ist der Vater mit seinem Kind. Er hat den Knaben wohl in dem Arm, Er faßt ihn sicher, er hält ihn warm. Mein Sohn, was birgst du so bang dein Gesicht? - Siehst Vater, du den Erlkönig nicht! Den Erlenkönig mit Kron' und Schweif? - Mein Sohn, es ist ein Nebelstreif. - „Du liebes Kind, komm geh' mit mir! Gar schöne Spiele, spiel ich mit dir, Manch bunte Blumen sind an dem Strand, Meine Mutter hat manch gülden Gewand." Mein Vater, mein Vater, und hörest du nicht, Was Erlenkönig mir leise verspricht? - Sei ruhig, bleibe ruhig, mein Kind, In dürren Blättern säuselt der Wind. - „Willst feiner Knabe du mit mir geh'n? Meine Töchter sollen dich warten schön, Meine Töchter führen den nächtlichen Reihn Und wiegen und tanzen und singen dich ein." Mein Vater, mein Vater, und siehst du nicht dort Erlkönigs Töchter am düsteren Ort? - Mein Sohn, mein Sohn, ich seh' es genau: Es scheinen die alten Weiden so grau. - „Ich liebe dich, mich reizt deine schöne Gestalt, Und bist du nicht willig, so brauch ich Gewalt!" Mein Vater, mein Vater, jetzt faßt er mich an, Erlkönig hat mir ein Leids getan. - Dem Vater grauset's, er reitet geschwind, Er hält in den Armen das ächzende Kind, Erreicht den Hof mit Mühe und Not, In seinen Armen das Kind war tot.