שפה חדשה: לקלטר תודעה של בגרות וחכמה בימי שבר ותיקון - פרופ' חביבה פדיה

ההרצאה ניתנה במסגרת יום העיון תקופת מעבר: לקלטר תודעה של בגרות וחכמה בימי שבר ותיקון חביבה פדיה היא משוררת וסופרת ישראלית, חוקרת תרבות ויהדות, קבלה וחסידות. היא חברת המועצה להשכלה גבוהה, פרופסור מן המניין במחלקה להיסטוריה של עם ישראל, ראש מרכז אלישר לחקר תרבות יהדות ספרד והמזרח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מייסדת מכון רשימו ובית מדרש פתיחתא, וזוכת פרס גרשם שלום לחקר הקבלה לשנת 2018. חביבה פדיה משלבת בעבודתה אקדמיה, אמנות, ופעילות ציבורית במטרה ליצור גשר בין עבר לעתיד, בין מסורת להתחדשות ובין קהילות שונות. שורשיה העמוקים של פרופ' פדיה במשפחת מקובלים, בהיותה נכדתו של הרב שאול פתיה ונינתו של המקובל רבי יהודה פתיה, ניכרים בעבודתה. לצד הידע הקבלי וההיסטורי שלה, היא ייסדה את אנסמבל היונה להחייאת מוזיקה מיסטית וליטורגית מהמזרח ושיתפה פעולה עם מוזיקאים מובילים כמו דיקלה, אביב גדג' וברי סחרוף, תוך יצירת חיבורים מוזיקליים שמעמיקים את הדיאלוג בין תרבויות. פדיה גם זכתה בפרסים יוקרתיים על שירתה, בהם פרס נשיא המדינה לספרות ופרס יהודה עמיחי, ותיארו אותה כשפה רב-קולית שמצליחה לפרוץ דרך חדשה בשירה העברית. אך לצד כל אלו, חשוב במיוחד להדגיש את תרומתה של פדיה לפעילות ציבורית ולשלום. היא יזמה פרויקטים כמו "מוזיקה מדברת שלום" בבאר שבע ו"תיקון גבול", שנועדו ליצור סולידריות בין קהילות שונות. היא גם חברה בפורום הרמס הבינלאומי לקידום שלום ותומכת בשיח רוחני-אוניברסלי של סובלנות והכלה. והקימה את התנועה הרוחנית לשלום ולאחרונה את כתב העת "שפה חדשה". פרופ' פדיה נמצאת בעמדה נדירה שבה היא מצליחה לראות את כל המגזרים, הקהילות והעמים החיים באזורנו בעין חמלה ובחכמה, ולהציע שפה חדשה שמאפשרת חיבור ותיקון. היא משלבת ראייה היסטורית רחבה עם יצירתיות תרבותית ורוחנית, ומחויבות עמוקה לחקר המזרחיות והשלום.