עיונים חולין דף נ"ג | בין מדע לתורה: מקור הידע הרפואי של חז״ל (חי"ב)

שיעור הרה"ג צבי יונתן מארטאן שליט"א שיעור דף היומי בעיון בעניינים המוזכרים על הדף השיעור והתקציר נתנדבו בנדיבת לבו של האי מוקיר תורה רבנן וחכמתן, ה"ה הרבני הנגיד מוה"ר יואל ווערצבערגער הי"ו תקציר השיעור: כדהבאנו בשיעור לדף נ"ב העיד ר' יהודה אבן תיבון דעד שבא ר' משולם בר' יעקב, שתירגם ספרי החכמה ליהודי פרובנס, לא היו שארי החכמות מצויין ביניהם. ובזה המשיכו משפחת אבן תיבון מאנדלוס לתרגם ספרי החכמה ללשה"ק, ועי"ז התנוצצה תנועה הפילוסופית בפרובנס (שגרם לפולמוס הרמב"ם שם) כשהגיעו משפחות מספרד לשם, אשר ביניהם כבר הכניסו שפת הפילוסופית אל תוך ההלכה (וכדמצינו בתשובת הרי"ף דהשתמש בשפת של חומר וצורה, ועיין בשיעור לשבועות דף כ"ג). ואז התפלגו הקבוצות בפרובנס לג' מחנות: מחנה הקודמת כגישת צרפת ואשכנז שלא עסקו כלל בזה, מחנה הפילוסופית (בין המתונים כהמאירי ובין הקיצונים כמשפחת תיבון והלוית חן ור' ידעיה הבדרושי), ומחנה של המקובלים. ואז השתמשו מחנה הפילוסופים כר' יעקב אבן מכיר ור' שמואל אבן תיבון וכר' יעקב אנטולי בהקדמתו לספרו מלמד התלמידים, עם המיתוס שהשתמש עמה הרמב"ם דמעולם היתה חכמת ומדעת הפילוסופיה והטבע מצוייה בנו ונאבדה מחמת הגלות, ושלכן הכניסו חז"ל כמה תיבות יווניות בהתלמוד וכמו שאמרו דיפיותו של יפת היא באהלי שם, כדי להשוות התורה לחכמה חיצונית (ועיין בשיעור לדף נ"א) ושצריכין לעסוק בם. והביאו לראיה מש"כ בספר התפוח (שהרמב"ם דחהו שאינו מאריסטו) דבסוף ימיו הודה אריסטו לחז"ל. והנה אע"פ שגינו הרמב"ן והרשב"א את הפילוסופיה (וכדגינה הרמב"ן את אריסטו כ"היווני הארור") אפ"ה לא דחו את מעלת חקירת השכל (כמו המוהר"ן) וחשבוהו למצוה לעסוק במדע השייכת להתורה. ולכן חיבר הריטב"א, תלמידו של הרמב"ן, ספר הזכרון להגן על הרמב"ם מהשגותיו של הרמב"ן עליו בגישתו הפילוסופית, וגם כדהעיר ר' חסדאי אבן שפרוט ביאר הרשב"א, שלחם בדורו נגד לימוד הפילוסופיה יותר מרבו הרמב"ן, את אגדות הש"ס בדרך פילוסופית (ולא בדרך סוד וקבלה). והיא דבימיהם נכללה האסטרולוגיה והמאגיה וההרמטיזם בתוך המדע, וכדחזינן מכתבי ר' אברהם בר' חייא הנשיא והאבן עזרא (ועיין בשיעור לדף נ"א). ובזה דחו את המערכת של אריסטו, דהתקיפו נגדו שלא קיבל דברים הללו שהמה (לפיהם) מן המוחש, וכדחזינן ממשיכת הברזל שסברי דפועל באופן סגולי שכיחש בה אריסטו ולא הסביר בהמערכת שלו האיך היא פועלת. ומזה הוכיחו דאכן קיימת מערכת נסתרת בהטבע שהיא באופן מאגית וסגולית שמשפיעות בהעולם כמו שרואין בחוש, אשר מזה קיימת המבוא להאמונה של התגלות מה' וכוחות תיאורגיים מעל להטבע ומחוצה למערכת ההסבר של אריסטו שהגביל את זה. והיא דסברי דתכלית האדם היא להכיר את בוראו ולהודות ולהלל אליו, והיינו דתכליתו של האדם היא להגיע למעבר מן העולם ומעל להטבע, אשר לכן ענינה היא לצאת ממערכת הסיבתיות של אריסטו שהיא במערכת רק בתוך הטבע. ולכן דחו הרמב"ן ותלמידיו את המדע כשסתר התורה, כיון דאליבייהו הא קיימת מערכת של מסתורין מעל להטבע ומדעה, וזהו תכליתו של האדם להגיע אליה. וכל זה היא דלא כגישת הרמב"ם שסבר להיפך דהאמונה בה' נחלשת ע"י אמונה ואחיזה בתורת הנסתר. והיא מכיון דסבר דאם אין לאדם קריטריונים רציונליים האיך לשקול עליל ועילה באפשרי ונמנע, אז בקל נופל אל תוך רשת הע"ז ומאמין לכל דבר בעשיית פעולות חמורות (כמו הקרבה למולך וכדומה) כדי לפעול איזה דבר. ועולה ביחד עם הא דסבר דתכליתו של האדם היא להכיר את הטבע ולממש את הפונטציאל שלו בצורת האדם בתבונתו כמו שהיא בתוך הטבע במערכת הסיבתיות שלה, וזהו הכרת ה'. ולכן עסק הרמב"ם להשוות המדע עם התורה, כיון דאליביה כל ענינה של התורה היא להכיר ולידע את הטבע כמו שהיא. להשתתף בקבוצת הוואטסאפ של השיעור: https://chat.whatsapp.com/E6TIgvVO3gO...