פרק 44: הרצליה כמקרה בוחן: שאפתנות אקלימית הלכה למעשה

בפרק הזה אנחנו מדברים עם עמרי, מנהל היחידה (בדרך להפיכתה לאגף) לאיכות הסביבה בעיריית הרצליה, על איך רשות מקומית הופכת את שינוי האקלים מתיאוריה לתוכנית עבודה: תשתיות, שירות לתושב, וניהול רב־אגפי. הרצליה היא אחת מ- 10 הרשויות המקומיות המשתתפות בתוכנית השאפתנות האקלימית, בליווי אקלימא ופורום האקלים מבית נשיא המדינה. בין הנושאים: תחבורה מקיימת והיפוך פירמידה: איך מזיזים תושבים מרכב פרטי לתחבורה ציבורית ול־First/Last Mile באמצעות דאטה ותשתיות. שיקום נחל גלילות (כ־250 מ׳): שינוי פרדיגמה מתעלה/”חצר אחורית” לנחל עירוני עם צמחייה מקומית, חתך נחל ותהליך קהילתי חינוכי. מיפוי סיכונים לשיטפונות: זיהוי הוטספוטים של הצטברויות מים, ועדת היערכות ייעודית ותכנון פתרונות במעלה הזרם (כולל פתרונות מבוססי טבע). רשת מרכזי חוסן אנרגטי: מעבר מתכנון של 3 מרכזים ליעד של 17 מבנים בפריסה שכונתית - מודל שמחבר חוסן בשעת חירום עם כדאיות כלכלית (החזר משוער 8-10 שנים) ותכנון סטנדרט לכל מבנה ציבור חדש. אנרגיה סולארית בעירייה ובקהילה: הרחבת מתקנים על גגות מבני ציבור (כ- 20% מהוצאות החשמל העירוניות), עבודה עם תושבים (כולל צמודי קרקע) ואתגר הבניינים המשותפים. מצוקי החוף: אחריות מקומית מול המדינה, מיפוי נקודות סיכון, גידור נקודתי כשצריך, ושיח מתקדם עם הגורמים הממשלתיים. טבע עירוני וגינון בר־קיימא: מיפוי אתרים, שימור “פינות חן”, עבודה עם תושבים ועם גנים ונוף (כולל מניעת פגיעה בעונת קינון). הפחתת חד-פעמי ואכיפה בחופים: חוק עזר עירוני, מעבר עירוני ללא רכישת חד־פעמי, והאתגר המעשי של אכיפה מול עסקים והשלכה. הצללה כ"תשתית חיונית": שילוב הצללה טבעית לטווח ארוך ופתרונות טקטיים לטווח קצר, תוך ניהול קונפליקטים תשתיתיים בתת־קרקע. ברזיות, שירותים ציבוריים ונגישות: מיפוי “אזורי קירור” ותכנון שדרוג תשתיות שמאפשרות שהייה אמיתית במרחב הציבורי. היערכות אקלימית היא לא רק חירום – היא איכות חיים, ניהול סיכונים וחיסכון תקציבי, והיא מצליחה כשעובדים בשותפות רחבה: מנכ״ל/מהנדסת עיר, אגפים מקצועיים, ותושבים.