סיפורו הלא יאומן של קצין חיזבאלה שהתגייר והפך לאוהב ישראל.

אברהם סיני (נולד ב-כ"ט בכסלו ה'תשכ"ד, 15 בדצמבר 1963) הוא גר יהודי ישראלי ממוצא לבנוני שבעת שירותו בארגון חזבאללה שימש כמודיע עבור צה"ל והמוסד. ביוגרפיה סיני נולד בשנת 1963 בכפר ערבי-שיעי באזור הבקעה (ה"בקאע") בלבנון בשם אברהים יאסין, שם גדל, לצד שמונת אחיו, כמוסלמי שיעי. בגיל צעיר היגרה משפחתו לצפון המדינה, מקום מושבם של הפלנגות הנוצריות. בשנת 1982, עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה, חזרה משפחתו לדרום בשל חשש לחייו של אחיו הבכור ששירת בצד"ל ונחשד למשתף פעולה עם המוסד הישראלי. על פי עדותו, כבר בתקופה זו הוא הזדהה באופן מוחלט עם הצד הישראלי במלחמה וראה בו כוח משחרר. הוא סבר כי יחד עם צד"ל הפעילות הישראלית תסייע ליציבות האזור, תמגר את הטרור הפלסטיני ותקל על חיי התושבים. לפיכך, הוא החליט לרגל עבורם ויחד עם אחיו הוא יצר קשר עם קצין ישראלי והיו מוסרים לו מידע על הנעשה בבקעה. בשלב מסוים התעורר חשדם של אנשי החזבאללה כי יאסין משתף פעולה עם ישראל, ולאור העובדה שגם שני אחיו שירתו בצד"ל החליטו לחטוף את שלושת האחים ואביו. הוא נכלא באשמת בגידה ונחקר באופן סדיר על ידי אנשי הארגון שניסו לעמוד על טיב קשריו עם צה"ל ועל המידע שהעביר להם. במהלך חקירותיו עבר יאסין עינויים קשים שכללו קשירות, בעיטות ומכות חשמל. לדבריו, כבר בחקירתו הראשונה קשרו אותו שוביו לקיר וגירדו את עור גבו בסכין. באחת מחקירותיו בה נכח לדבריו עימאד מורנייה, הביאו עמם חוקריו את בנו בן תשעת החודשים. לאחר שהבינו כי הוא אינו מתכוון לשתף עמם פעולה שפכו נפט על התינוק והציתו אותו למוות אל מול עיניו. בשנת 1986, לאחר שנה בשבי החזבאללה, שוחרר יאסין בעקבות סולחה משפחתית שתיווך בן דודו של אביו, מבכירי חזבאללה, עם אנשי הארגון. במסגרת אותה עסקה הוא היה אמור להפוך לקצין מודיעין של חזבאללה, והיה צריך לאסוף עבורם מידע מהשטח נגד ישראל, תחת עינו הפקוחה של קרובו. יאסין שב לביתו, אך הזוועות שעבר לא נשכחו, הוא רצה לנקום בארגון ובמקום לרגל עבורו הוא החל להדק את קשריו עם צה"ל. תחת תיווכו של אחיו, יאסין שב ונפגש עם הקצין הישראלי לו דיווח בעבר, ורכש את אמונו. לאחר שעבר סדרת מבחנים מטעם המוסד הוא נשתל בארגון חזבאללה והחל לשמש כסוכן עבורם. נקבע כי פעם בחודש יגיע יאסין לגבול ישראל ויעביר להם מידע רלוונטי לגבי בסיסים, מבוקשים ופעילות כללית של הארגון.[3] במקביל החל להתקדם בשורות הארגון ובמשך השנים הגיע לדרגת קצין מודיעין שם נחשף לחלק ניכר מן הסודות והמידע של הארגון. במשך למעלה מעשר שנים המשיך יאסין את פעילותו כסוכן כפול בו ביצע משימות רבות למען המוסד ומסר מידע רב ערך למפעיליו. בשנת 1997, היה מעורב במשימה סודית שסיכנה את חייו. באותה תקופה פתחה ישראל את שעריה לפליטים מדרום לבנון. יאסין, אשתו וחמשת ילדיו עברו להתגורר בעיר צפת. בשנת 2000 לאחר ביקור בבית הכנסת המקומי ביום כיפור החליט להתגייר ויחד עם אשתו וילדיו עבר את התהליך אצל רב העיר שמואל אליהו. הוא שינה את שמו לאברהם סיני והחל ללמוד בישיבת אור יקר שבצפת. עם התגיירותו הפסיקה המדינה את מימונו (במקביל להפסקת פעילויותיו) והוא מתפרנס מהרצאות בהן מספר את סיפור חייו. סיני נשוי לזיוה (לשעבר "דיוה") ולהם שבעה ילדים. בניו משרתים בצה"ל ובנותיו משרתות במסגרות שירות לאומי.[בשנת 2016 קיבל בנו עמוס, לוחם בחטיבת גולני בגדוד 51, את אות מצטיין הנשיא. מספר שנים לאחר הגעתו לישראל, בשנת 2003, ברח גם אחיו, אחמד יאסין עם ארבעת ילדיו מלבנון לשטח ישראל, לדבריו עקב חשש לחייו. הוא קיבל מקלט מדיני וכמו אחיו החליט אף הוא להתגייר.